הרפורמה בכתב: הסימנים המפושטים

אם הסימנים הסיניים נראים לכם מסובכים מדי אתם לא לבד. בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה החליטה ממשלת סין לערוך רפורמות בכתב הסימנים ולפשטו. על אף שהצעות רדיקליות כמו ביטולו המוחלט של כתב הסימנים נדחו על הסף, הרי שסימנים רבים זכו לגרסה פשוטה יותר לכתיבה וקיבלו את השם סימנים מפושטים (Jiantizi, בסינית: 简体字).

רפורמות בכתב ובאיות נעשו במהלך המאה ה-20 במדינות שונות בעולם על מנת להיאבק באנאלפביתיות וכדי להקל את הקריאה והכתיבה. יפן, למשל, ערכה רפורמה בכתב שלה לאחר מלחמת העולם השנייה. סין, מצידה, קיוותה שהסימנים המפושטים יסייעו בהנחלת קרוא וכתוב לאוכלוסיית המדינה מתוך סברה שהם קלים יותר ללמידה ולזכירה.

הסימנים המסורתיים (Fantizi, בסינית מפושטת: 繁体字), לעומת זאת, הם שמם של הסימנים הסיניים שלא מכילים רכיבים חדשים ולא עברו תהליך של פישוט בסין גופא. הם נמצאים בשימוש כיום בהונג קונג, מקאו וטאיוואן כמו גם בקהילות סיניות במדינות העולם. צורתם המודרנית של סימנים אלו התפתחה מכתב הפקידים (Lishu, בסינית: 隶书) של שושלת חאן, אז זכו הם לצורתם המרובעת והרחבה.

^{דוגמאות של פישוט סימנים מסורתיים למפושטים. מתחתן הערות לעגניות כנגד הפישוט שפגע במשמעותם העמוקה של הסימנים לדעת הכותב}

הכתב הסיני הוא אחת ממערכות הכתב הנמצאות בשימוש לאורך התקופה הארוכה ביותר בהיסטוריה. מערכת כתב זו היא מן המקיפות בעולם ומספר האנשים המשתמשים בה הוא מהגבוהים על פני כדור הארץ. מאז הופעתן במאה ה-16 לפני הספירה בזמן שושלת שָאנְג, המשיכו הסימנים הסינים להתפתח לסגנונות כתיבה שונים: כתובות הברונזה, כתב החותם הקטן, כתב הפקידים והכתב הסטנדרטי. אף על פי שראשיתן בכתב פיקטוגרפי, מרבית הסימנים בכתב הסיני הם אידיאוגראמות הבנויות ממרכיב פונטי וממרכיב סמנטי.

עם זאת, בראשית המאה ה-20 ובמקביל לנפילת שלטון הקיסרות, נשמעו קולות בסין שקראו לביטולו או לשינויו של כתב הסימנים. המצדדים בעמדות אלו ראו בכתב הסימנים את האשם לרבים מחולייה של סין, ובראש ובראשונה מערכת כתב מסורבלת ומעיקה המנציחה בערות ואי ידיעת קרוא וכתוב.

לאמיתו של דבר, סימני הכתב הסיני השתנו והתפתחו במהלך ההיסטוריה. כאשר בוחנים את תהליך ה"אבולוציה" של הסימנים, ניתן להבחין שבמקביל להפיכתם של חלק מהסימנים לפשוטים יותר, הרי שסימנים רבים דווקא הפכו למסובכים יותר ונוספו להם קווים. במקביל, במהלך ההיסטוריה היו קיימות גרסאות פשוטות יותר של סימנים למשל בכתב העשב (Caoshu, בסינית: 草书), וכן ווריאציות פשוטות יותר של סימנים מורכבים היו קיימות עוד בשושלת צ'ין.

כך למשל, "ממלכת השלום השמימי", המדינה שנוסדה לאחר ההצלחה בקרבות מרד הטאיפינג נגד צבא שושלת צ'ינג, השתמשה בכ-100 סימנים מפושטים. סימנים אלו הופיעו על חותמות רשמיות ובמסמכים. עם זאת, לאחר תבוסתה והיעלמותה הופסקו מאמצי הפישוט. על מנת לכתוב את המילה ממלכה, השתמשו במדינה זאת בסימן 囯, במקום הסימן הנפוץ והמסורתי - 國. חדי העין יבחינו בדמיון רב לסימן הנמצא כיום בשימוש- 国. תהליך הפישוט החליף את החלק 或 הנמצא במרכז בסימן "מלך"- 王. עם זאת, בפישוט המודרני של הסימן הוחלף החלק或 בסימן לאבן ירקן (ג'ייד)- 玉.

בין האנשים הראשונים שקראו לפישוט הסימנים במאה העשרים היה לוּ פיי-קוי (Lu Feikui, בסינית: 陆费逵), פדגוג ומוציא לאור, שהציע בשנת 1909 שסימנים מפושטים יכנסו לשימוש במערכת החינוך.

תנועת "הארבעה במאי" ראתה גם היא בכתב הסימנים מכשול בפני המודרניזציה. בשל כך, היו מהם שהציעו לפשט את הכתב, או פשוט – לבטלו כליל.

בשנות ה-30 וה-40 דיונים על פישוט הסימנים נערכו בממשלת המפלגה הלאומית (גוּאוֹ-מין-דאנג). אינטלקטואלים וסופרים סינים סברו כי פישוט הסימנים יסייע בביעור אנאלפביתיות ובקידום ההשכלה. בשנת 1934 ערך הבלשן צ'יין סוּאֵן-טוֹנג (Qian Xuan-Tong, בסינית: 钱玄同) טיוטה לפישוטם של 2,300 סימנים. שנה מאוחר יותר פורסמו 324 גרסאות מפושטות של סימנים שונים. הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהצעה רשמית לפישוט פורסמה ברבים. עם זאת, משרד החינוך הורה להימנע לעת עתה מהוראות סימנים אלו.

 
^{מצד שמאל - לו פיי-קוי, מצד ימין - צ'יין סואן-טונג} 

לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין החל משרד החינוך הסיני לעמול בשנת 1950 על תכנים לסימנים מפושטים. בשנת 1956 פורסמה הראשונה שכללה 515 סימנים, ובשנת 1964 הוצגו 2,238 סימנים מפושטים נוספים. קרוב לאלפיים שנה לאחר שאוחדו הסימנים בסין בשושלת צ'ין, השלטון הסיני שב והציג רפורמה במערכת הכתב. עם זאת, דרך זאת לא גרמה לנתק עם העבר.

מאו דזה-דונג אמר בעניין, כי "על הפישוט לכלול הן פישוט מבני של צורת הסימנים והן הפחתת מספר הקווים.בנוסף, יש להשתמש ככל הניתן בסימני כתב העשב (Caoshu, בסינית: 草书)."

בשנת 1977 הוצע לערוך רפורמה נוספת ב-248 סימנים נוספים ובמקביל פורסמה רשימה של 605 סימנים נוספים שיתקיים דיון בשימושם. עם זאת, רפורמה זאת לא התקבלה ושנה מאוחר יותר הורו על הפסקת השימוש בהן. בתכנית השנייה לרפורמה בסימנים הסיניים הוצעו הצעות מרחיקות לכת. כך, למשל, הוצע שהסימן לשֱכַר-酒 ישונה ל-氿. בהצעה זאת נשמר השורש מים氵 והוכנס רכיב פונטי פשוט יותר (九) הזהה בצלילו לסימן המקורי. כיום ניתן לראות לעיתים במקומות שונים שימוש לא רשמי בסימנים מפושטים מאותה תקופה, ככל הנראה של אנשים שפקדו את בתי הספר באותם הזמנים. כך למשל הסימן 停 מופיע בגרסתו המפושטת כ- 仃 בעוד הסימן  餐 נכתב כ-歺.

^{ילדה מצביעה על סימן שנכנס לשימוש בתקופת מהפכת התרבות}
 

חלק מן העקרונות הבסיסיים על פיהם נערך פישוט הסימנים:

החלפת סימן מסובך בסימן אחר הזהה או דומה לו בהגייתו: 蘋 → 苹

שימוש בכתב הרץ או בסימנים קדומים כבסיס לפישוט: 樂 → 乐, 書 → 书

החלפת רכיב מסובך בסימן ברכיב פשוט (החלק השמאלי בסימן הוחלף ברכיב: 又):

對 → 对, 難 → 难

השמטת רכיב מסובך מהסימן: 廣 → 广,  鄉→乡

שמירה על קווי המתאר הכלליים של הסימן המקורי תוך הפחתת מספר הקווים: 飛 → 飞, 門 → 门

שינוי הרכיב הפונטי בסימן לסימן פונטי אחר הפשוט יותר לכתיבה: 鄰→邻, 擔→担

החלפת הסימן כולו בסימן אחר המוסר מידע פונטי ואידאוגרפי: 響 → 响

אימוץ גרסה קדומה או ווריאציה של סימן: 雲 → 云, 無→无

אימוץ גרסה עממית קדומה לסימן: 體 → 体; 國 → 国

בנוסף, חלקים מסוימים בסימנים החוזרים על עצמם לעיתים קרובות פושטו בדרך אחידה:

החלק הנמצא מעל הסימן 學 הומר בשלושה קווים: 学, כך גם בסימן 覺→觉 .

הפחתת מספר הקווים: 見→见, 頁→页

פישוט חלק מהשורשים כאשר הם מופיעים כרכיב בסימן: השורש 食 המופיע בסימנים הקשורים למזון פושט לסימן: 饣, כך למשל 飯→饭 . השורש של מילים (言) המופיע בסימנים רבים הקשורים לשפה פושט ל-讠. כך הפועל "לדבר" קוצר מ-說 ל-说. כמו כן, השורש המסמל משי הפך משלושה קווים לקו אחד: 紅→红.

עם זאת, יש הרואים בפישוט הסימנים חטא בל יסלח. הם טוענים כי מלבד הרס אסטטי, פעמים רבות קל לטעות בזיהוי הסימנים, וכן קשה להבין את משמעותם ומקורם. בנוסף, מי שירצה לקרוא טקסטים עתיקים יצטרך לרכוש השכלה נוספת.

אחת הדוגמאות שמביאים המתנגדים היא הסימן הנוכחי לאהבה- 爱. בעוד שהסימן המסורתי החיל את שורש הלב 心 שהופיע בתוך הסימן -愛, הרי שהסימן המפושט לקח את הלב והפך אותו לקו אחד וחסר משמעות. בנוסף, הסימן ל"קדוש"圣 שבעבר הורכב מאוזן, פה ומלך -聖- פושט בצורה לא ברורה ואף תמוהה.

השימוש הנרחב היום במחשבים ובטלפונים ניידים לצורך כתיבה מעלה את השאלה האם עוד קיימת חשיבות למורכבות הסימנים בעידן הנוכחי. בנוסף, קשה להצביע בבירור על כך שפישוט הסימנים מסייע ברכישת השליטה בהם.