בופומופו - הכתב הסיני הפונטי

מאת: יואב וולנסקי

בּוֹפּוֹמוֹפוֹ (Bopomofo, ידועה באופן רשמי בשם Zhuyin fuhao, בסינית: 注音符号) היא מערכת כתב המשמשת למטרת תעתיק השפה הסינית. היא קיבלה את שמה העממי מארבע האותיות הראשונות המופיעות בסדר המקובל (ㄅㄆㄇㄈ). בדומה לפין-יין, היא פועלת כאמצעי שביכולתו להמחיש את ההגייה הפונטית של הסימניות הסיניות, ובכך מספקת ביאור של סימניות חדשות בפני תלמידים. בנוסף היא משמשת כיום כשיטת קלט של השפה הסינית במכשירים אלקטרוניים שונים.

השיטה פותחה בשנות העשרה של המאה הקודמת על ידי "הוועדה לסטנדרטיזציה של ההגייה", והוכרזה כמערכת כתב למטרת תעתיק בשנת 1928 באופן רשמי. היא הומצאה על ידי ג'אנג בינג-לין, וסימניה נלקחו מסינית עתיקה ששונתה מעט והותאמה עבור המטרה.

במקור, שמה הרשמי היה "האלפבית הפונטי הלאומי", אולם מחשש שמא תשמש כחלופה למערכת הכתב הסיני עצמו, שונה שמה ב-1930 ל"סימנים פונטיים". כיום השיטה עדיין בשימוש במחוז טאיוואן, הן כאמצעי לימוד והן כמערכת כתב רשמית עבור חלק מן המיעוטים הילידיים. בסין גופא, לעומת זאת, היא נדחקה לשוליים עם עלייתו של הפין-יין בתחילת שנות ה-50.

^{כך תיראה מקלדת של משתמש טאיוואני המשתמש בשיטת הבופומופו}

הבופומופו כולל 37 אותיות וארבעה סימני טונים. הטונים השני, השלישי והרביעי, כמו גם הטון הניטרלי, מצוינים באופן דומה לבפין-יין, אך נכתבים לאחר המילה ולא מעליה; היעדר כל סימון טון משמע טון ראשון. למשל, כך תיכתב המילה "בקבוק": ˙ㄆㄧㄥˊ ㄗ (בפין-יין: píngzi, בסינית: 瓶子). בדוגמה ניתן לראות שלוש אותיות, שהגייתן "ping" (על פי פין-יין), כאשר אחריהן מופיע סימון הטון השני. אחריו מופיעה האות שנהגיית כ-"zi" (על פי פין-יין), ולאחריה נקודה המסמנת את הטון הניטרלי.

להלן טבלה המרכזת את כל האותיות:

^{* לעתים תיכתב התנועה i כ 一}