הממתק הסיני הפופולרי שמרפא גם בעיות בעיכול

האגדה הסינית מספרת כי כאשר פילגשו של הקיסר גוואנג ג'ונג (1189-1194 ;Guangzong) משושלת סונג חלתה, אף אחד מרופאי החצר לא מצא תרופה שתבריא אותה. בלאו ברירה הובא רופא מחוץ לחצר הקיסר. לאחר שערך בדיקה מקיפה של החולה, רשם לה הרופא הלא מוכר מרשם פשוט: עליה לאכול 5-10 מפירות השאן ג'ה (Shanzha, 山楂. בעברית: עוזרר סיני) מבושלים במים או בסוכר לפני כל ארוחה ואז היא תבריא בתוך שבועיים.

הקיסר ורופאיו לא התרשמו מהרופא והמרשם אך במצוקתם, החליטו בכל זאת לנסות אותו. למרבה הפתעתם, בתוך זמן קצר השתפר מצבה של הפילגש. השמועה על הפרי בעל הסגולות הרפואיות, הדומה במראהו לתפוח קטן, התפשטה בממלכה ומוכרים זריזים הציבו בפינות הרחובות עגלות מהם מכרו את את הפרי לאחר שנטבל בסירופ סוכר.

השאן ג'ה הוא עדיין פרי פופולארי מאוד ובימי החורף אי אפשר לפספס בערי סין ובעיקר בבייג'ין את ממתקי הטאנג חו לו (Tanghulu, 糖葫芦), בהם מוגשים הפרות על גבי שיפוד מעץ במבוק לאחר שנטבלו בסירופ סוכר ופוזר עליהם שומשום. בגרסאות מודרניות יותר משתמשים במקום השאן ג'ה גם בעגבניות שרי, קיווי, תותים, אננס, קיווי או ענבים להכנת הממתק. אולם החמיצות של השאן ג'ה משתלבת בצורה המושלמת ביותר עם המתיקות של הסוכר.

מקור השם טאנג חו לו שניתן לממתק (מילולית: דלעת סוכר) מקורו בנוהג לשים בראש מקל הבמבוק את הפרי הקטן ביותר ומתחתיו את הפרות הגדולים יותר. הצורה שנוצרה  הזכירה לסינים את מראה הדלעת. הממתק מקושר עם מזל טוב וביריד שנערך במקדש צ'אנג דיאן (Changdian) בבייג'ין בסמוך לשנה הסינית החדשה הוא נמכר מקושט בדגלים על מקל שאורכו מגיע למטר.

פרי השאן ג'ה משמש להכנת עוד מגוון ממתקים ואפילו ריבה וג'לי. מיץ השאן ג'ה מעורבב במשקאות קלים ובמיצים. כפי שעולה מהאגדה, בנוסף לטעמו נחשב השאן ג'ה לפרי בעל סגולות חשובות ברפואה הסינית. ברפואה הסינית המסורתית השתמשו בפרי לטיפול בבעיות עיכול שונות כמו גם בטפילים במעיים וברפואה הסינית המודרנית מייחסים לו גם סגולות של חיזוק תפקודי הלב, הורדת שומן בדם והרחבת עורקים לקידום זרימת הדם לכל חלקי הגוף. כך שבניגוד למה שאמרו לנו בילדות, נראה שממתקים לא תמיד רק מזיקים.