מקור: CRI בסינית תרגום: סו' ג'יה, רן בולדור
משחת שיניים (牙膏), רוטב (酱), פטריה (蘑菇), חבילה (包裹), עששת (龋齿) ודיקור סיני (针灸) – אלה הן כולן מילים פשוטות המשמשות בחיי היומיום, אבל לא מעט תלמידי תיכון לא יודעים איך לכתוב אותן. הכותב בחר אקראית עשר קבוצות מילים מחיי היומיום, ובדק אותן על כיתת תיכון בת 36 תלמידים. לפי התוצאות, שליש מהתלמידים לא יודע איך לכתוב את המילה רוטב (酱), וכמעט חצי מהתלמידים טעו בכתיבת המילה 灸, כאשר מרכיב ה-久 (זמן ארוך) בחלק העליון הפך ל-夕 (שקיעת שמש). כל הכיתה טעתה במילה עששת (龋齿).
עם בוא העידן האלקטרוני, המנהג של כתיבה מסורתית ביד אט אט נעלם, ויותר ויותר אנשים שוכחים איך לכתוב מילים בעט במקרה הטוב, ובמקרה הרע איך לכתוב בכלל. זהו "משבר הסימנים הסיניים", שהפך זה מכבר לבעיית הכלל. מומחים ומורים ברחבי המדינה מסבירים שלעומת מבוגרים, ששוכחים איך לכתוב מילים בעט, הירידה במיומנות הכתיבה בקרב בני נוער מדאיגה בהרבה. הם מציינים שאם לא יחול שיפור במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, ייתכן שבעתיד הלא רחוק הסימנים ידרשו ליהפך לפרוייקט לשימור מורשת.
אסור לתת לסימנים להפוך לפרוייקט לשימור. לשם כך, עלינו להתחקות אחר הסיבות האמיתיות לירידה במיומנויות הכתיבה, לחזק את לימודי הכתיבה בבתי הספר ולהביא לשיפורה.
ילד סיני בן זמננו נמלט בהקלקה חצופה ממכחולו של צאנג ג'יה (仓颉),
יוצר כתב ההירוגליפים הסיני לפי המיתולוגיה הסינית
ראשית, יש להפיח חיים חדשים בשיעורי הכתיבה בבתי הספר על ידי הפיכתם לשיעורי קליגרפיה. צריך לגבש מערכי שיעור וחומרי לימוד לשיעורי הקליגרפיה שכאלה, במטרה לגרום לתלמידים להבין את הסימנים, לכבד אותם ולהעריך את יופיים. כמו כן, יש לחזק ולעודד את כתיבת הסינית לא רק בשיעורי הסינית עצמם, אלא גם במרוצת שאר השיעורים בבתי הספר.
שנית, צריך לתת יותר חשיבות לתפקיד הייחודי של הלוח בשיעור. במהלך השנים נשחק תפקידו המסורתי של הלוח בבתי ספר באיזורים מפותחים כלכלית ותרבותית, ולאורך כל השיעור התלמידים נדרשים רק להקליק על לינקים. לפיכך, הגופים הלאומיים הנוגעים בדבר צריכים להתוות כמה כללים לגבי אימון של כתיבה על הלוח בבתי הספר.
שלישית, יש לפרסם סטנדרטים מחמירים של ידיעת כתוֹב גם ברמת התלמידים וגם ברמת בתי הספר, על מנת שהנושא יקבל את תשומת הלב הראויה לו. אפשר, למשל, להוסיף פרק של כתיבת סימנים למבחנים בעלי תוכן רלבנטי, או לנסח סידרה חדשה של הרצאות בנושא, כמו גם לערוך תחרויות, תערוכות וסדנאות במטרה להגדיל את עניין התלמידים בכתיבת סימנים ולהביא לשיפור ברמתם.
מוכרחים להעניק חשיבות עליונה ללימוד כתיבת סימנים במורשת התרבותית שלנו, אחרת אנו נהיה הסאטירה הגדולה של עצמנו, כשיגיע היום ונצטרך להגדיר את הסימנים של שפתנו כפרוייקט לשימור.
