מערות האוצר בלב המדבר

מאת: CRI תרגום: קובי לוי עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג

מערות מוֹגַאו (Mogao, בסינית: 莫高窟) שבדוּנהְוַאנְג, אשר שוכנת בצפון מערב סין, הן אוצר האמנות הבודהיסטית הגדול והשלם ביותר עלי אדמות. בשנת 1987, נכנסו המערות לרשימת אתרי המורשת העולמית, ובהחלטת אונסק"ו נכתב: "מערות מוגאו זכו למוניטין עולמי בזכות הפסלים וציורי הקיר שבהן, ומוצגת בהן אמנות בודהיסטית שנוצרה על פני אלף שנה".

בפרברי העיר דונהואנג, אשר במחוז גאנסו שבצפון מערב סין, ניצב הר ששמו "הר החול המהדהד". בצוק שלמרגלות המזרחיים של ההר, לאורך של שני קילומטרים כמעט מצפון לדרום ובגובה של חמש קומות נחפרו אין ספור מערות. מערות אלה מסודרות על פי גובהן, מפזורות בחן ויופיין מרהיב. אלה הן מערות מוגאו המפורסמות שבדונהואנג.

מערות מוגאו החלו להיחצב בשנת 366 לספירה. שושלת אחר שושלת בנתה במקום, וכך מספר המערות הלך וגדל. במאה השביעית, בזמן שושלת טאנג, היו במוגאו כבר למעלה מ-1000 מערות בודהיסטיות, ולכן המערות מכונות גם: "מערות אלף הבודהות".

במהלך החציבה, פיסלו אמנים מכל השושלות ומכל התקופות פסלים של בודהא וציירו ציורי קיר רבים. הואיל ומערות דונהואנג היו ממוקמות במצודה שעל דרך המשי שקישרה בין המזרח למערב, הן היו מקום המפגש של דתות, תרבויות וידע מן המזרח והמערב. מגוון אמנויות זרות ואמנויות סיניות עממיות התמזגו בשלמות במערות מוגאו. סגנונות אמנותיים עשירים ומגוונים הפכו את אוצר האמנות הזה לאתר מרהיב ביופיו. 

גם בתום תהפוכות הזמנים והרס מעשה ידי אדם, מוגאו עדיין אוצרת בתוכה קרוב ל-500 מערות, 50 אלף מטרים רבועים של ציורי קיר ולמעלה מ-2000 פסלים חצובים בסלע. במערות מוגאו פסלים מכל הסוגים והמינים. הלבוש וצורות ההבעה משתנים מפסל לפסל והם משקפים את המאפיינים של התקופות השונות. ציורי הקיר במערות מוגאו גם הם מרהיבים מאוד. אם נחבר אחד לאחד את כל ציורי הקיר האלה, נקבל פרוזדור מצויר באורך 30 ק"מ כמעט.

בציורי הקיר מוצגות בעיקר תימות בודהיסטיות כגון: פורטרטים של כל מיני בודהות, בודהיסטוות ומלכי השמים, ציורים המספרים סיפורים מהכתבים הבודהיסטיים הקלאסיים וציורים בודהיסטיים היסטוריים המשלבים בתוכם דמויות היסטוריות ואגדות מתוך הבודהיזם בהודו, בסין ובמרכז אסיה. נוסף על כך, ציורי קיר מן התקופות השונות משקפים גם את חיי החברה, הלבוש וסגנונות הבניה העתיקים וכן את המוזיקה, הריקודים והאקרובאטיקה של העמים והמעמדות השונים בכל אחת מן התקופות. הציורים מתעדים גם עובדות היסטוריות הקשורות למגע בין התרבות הסינית לתרבויות זרות. לפיכך, אנשי אקדמיה במערב מכנים את ציורי הקיר בדונהואנג: "ספריה המצוירת על הקיר".

את מערות מוגאו פקד אסון אובדן העתיקות החמור והמעציב ביותר בתולדות העת החדשה בסין. בשנת 1900, התגלה במערות מוגאו באורח בלתי צפוי אוסף ספרים סודי. מאוחר יותר כינו את החדר הסודי הזה "מערת אוסף הכתבים הקלאסיים". בתוך המערה הקטנה הזו, שאורכה ורוחבה 3 מטרים, נערמו פרטי עתיקות נדירים, כ-50 אלף במספר, ובהם: מגילות בודהיסטיות, מסמכים, רקמות, ציורים, דגלוני משי בודהיסטיים ולוחות דפוס. פריטים אלה מתוארכים למאות הרביעית עד האחת עשרה לספירה, ותוכנם נוגע כמעט בכל תחומי החברה בסין, במרכז אסיה, בדרום אסיה ובאירופה: היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, דמוגרפיה, צבא, שפה וכתב, ספרות ואמנות, דת, רפואה ועוד. המקום זכה לכינוי: "האנציקלופדיה של ימי הביניים".

אחרי שהתגלתה מערת הכתבים הקלאסיים, "הרפתקנים" מכל העולם הגיעו בהמוניהם. בתוך פחות מ-20 שנה, הם גנבו מדונהואנג קרוב ל-40 אלף מגילות, פסלים וציורי קיר יקרי ערך, ובכך המיטו אסון כבד על מערות מוגאו. כיום מאוחסנים במדינות כבריטניה, צרפת, רוסיה, הודו, גרמניה, דנמרק, שווייץ, קוריאה ופינלנד בסך הכול כשני שלישים מן החפצים של "מערת הכתבים הקלאסיים" של דונהואנג.

בעקבות גילוי המערה, קבוצה של אינטלקטואלים סינים החלה לחקור את הכתבים בדונהואנג. בשנת 1910, יצאה לאור המונוגראפיה הראשונה על הכתבים של דונהואנג, וכך נוסדו "לימודי דונהאונג" הזוכים למעמד של מדע מוכר ברחבי העולם. אנשי אקדמיה מכל העולם מגלים סקרנות עזה באמנות של דונהואנג ועוסקים במחקר בלתי פוסק. במהלך מחקרם על דונהואנג, הגיעו מלומדים סינים הגיעו להישגים מחקריים בעלי השפעה אדירה.

כגולת הכותרת של התרבות הסינית, ממשלת סין עושה מאמצים כבירים ובלתי פוסקים כדי לשמר את מערות מוגאו. מכיוון שמספר התיירים מרחבי העולם הבאים לבקר במערות מוגאו הולך וגדל וכדי להגן על העתיקות, הקימה ממשלת סין למרגלות הר סאנווי אשר ממוקם מול המערות מרכז תצוגה לאמנות מוגאו, שמחקה אחדות מן המערות המקוריות ומאפשר ביקור בהן.

בשנים האחרונות השקיעה ממשלת סין סכומים עצומים כהכנה להקמת "מערות מוגאו אלקטרוניות". "מערות דמה" אלה אמורות לעורר במבקר את התחושה כאילו הוא נכנס למערות מוגאו האמיתיות ויכול לשוטט ולצפות בהן, לראות בבירור את כל חפצי האמנות שבמערות: המבנים, הפסלים הצבעוניים וציורי הקיר. המומחים מציינים כי הקמת "מערות הדמה של מוגאו" לא רק עשויה למנוע נזק לציורי הקיר, אלא גם לקדם את השימור והתיעוד של העושר התרבותי בדונהואנג ולהעניק לתרבות ולעתיקות שבמערות מוגאו חיי נצח.

דונהואנג (Dunhuang, בסינית: 敦煌) העיר ממוקמת על דרך המשי בקצה המערבי של מחוז גאנסו, סטייה קלה דרומה ממסילת הברזל הראשית המחברת את מחוז סינג'יאנג לשאר חלקי סין. דונהואנג חוברה בשנים האחרונות לרשת מסילות הברזל הסיניות ומגיעות אליה רכבות מהערים הגדולות של צפון-מערב סין, כמו סיאן, לאנג'ואו, אורומצ'י ויינצ'ואן. בדונהואנג נמצא גם נמל תעופה שאליו טיסות ישירות מבייג'ין, שנחאי, סיאן, גואנג-ג'ואו, אורומצ'י וערים נוספות. אוטובוסים מדונהואנג העיר יוצאים אל מערות מוגאו וכן אל כמה מדיונות החול היפות בסין.