בצל אסון התאומים: יחסי סין-ארה"ב לאן?

במהלך העשור שחלף מאז אסון התאומים, ידעו יחסי סין-ארה"ב עליות ומורדות. יש הטוענים כי אחד המאפיינים הבולטים ל"זוגיות" הסוערת בין השתיים הוא מה שמכונה "אפקט הנדנדה", זה אשר מעלה ומוריד פעם את זו ופעם את זו - כשאחת מהן למעלה, השנייה חייבת להיות בתחתית.

היום לפני עשר שנים, הכלכלה הסינית היתה השישית בגודלה בדירוג העולמי כשבמאגרי האוצר הממשלתי שלה רזרבות מט"ח בשווי של 200 מיליארד דולרים בלבד. תוך פרק זמן של עשר שנים הוכתרה סין למעצמה הכלכלית השנייה בעולם ועתודות המט"ח שלה חצו את רף ה-3 טריליון דולר.

לפני עשר שנים נפרדה ארה"ב מביל קלינטון שפינה את מקומו בבית הלבן לאחר שמונה שנות כהונה במהלכן הוביל את הצמיחה הכלכלית הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. אלא שמאז משהו התחיל להשתבש.

ארה"ב אמנם נחשבת עדיין למעצמה החזקה בתבל, אך נראה כי מדובר באימפריה בדעיכה. המלחמה בעיראק, המשבר הפיננסי הגדול ממנו הצליחה להינצל בצליעה, האבטלה העיקשת וחובות הענק, זאת בשילוב עם עלייתן המהירה של מדינות אחרות, כדוגמת הודו וסין, כל אלה מכרסמים במעמדה הבינלאומי ובהגמוניה הכלכלית שלה.

בראיון שהעניק לקראת יום השנה העשירי לפיגועי 11 בספטמבר אומר לו' סיאובו, פרופסור ממוצא סיני מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, כי אירועי הטרור הביאו עימם תפנית לטובה ביחסים המתוחים ששררו עד אז בין בייג'ין לוושינגטון, וסימנו את תחילתו של התהליך שהאיץ את הפיכתה של סין למעצמה הכלכלית שהיא היום.

ומה בנוגע לעתיד היחסים? על פי חזונו של פרופסור לו', מדובר יהיה במערכת יחסים דואלית המשלבת בין תלות הדדית לבין תחרותיות. לדבריו, שתי המעצמות קשרו את גורלן זו בזו לכדי שתי ישויות אשר לא תוכלנה להתקיים אחת ללא השנייה.

"ארצות הברית מסתמכת על סין שתוסיף לרכוש ממנה אג"ח ממשלתיות וסין מצידה, לא גיוונה בהשקעותיה ואת מרבית עודפי הרזרבות שלה היא הקצתה לרכישת אג"ח אמריקניות. יתרה מכך, הכלכלה הסינית תלויה ביכולת הקנייה של הצרכן האמריקני, באותה מידה בה ארה"ב נסמכת על הייצוא לשוק הצרכני המתעורר של סין, לו היא תזדקק אף יותר בתהליך ההתאוששות הכלכלית שלה בעתיד", אומר לו'.

למעשה, יחסי התלות בין שתי המעצמות אינם מקבלים ביטוי במישור הכלכלי בלבד, אלא גולשים לתחומים רבים ומגוונים. אם ניקח את תחום החינוך כדוגמה, בשנת הלימודים האחרונה חלה עלייה מאסיבית של 21% במספרם של סטודנטים מסין שבחרו ללמוד בארה"ב. למעשה, זו השנה השישית ברציפות שנרשמת עלייה דו-ספרתית במספרם של הסינים שנרשמים לאוניברסיטאות אמריקניות.

במקביל, בתי הספר התיכוניים בארה"ב החלו בשנים האחרונות בפעילות מיוחדת שמטרתה למשוך תלמידים סיניים להצטרף לשורותיהם. בנוסף, ממשלת ארה"ב הודיעה על כוונתה לשלוח בעתיד כמאה אלף סטודנטים אמריקנים לסין.

בהתאם לשינויים במאזן הכוחות, גם העם הסיני עצמו, כדוגמת אותם סטודנטים הנשלחים ללמוד בארה"ב, החל להסתכל על האמריקנים בגובה העיניים, ולא מעמדה נחותה כבעבר.

מלבד תחושת הפחד וההפתעה שעוררה הנסיקה הסינית אל צמרת העולם בחברה האמריקנית, החלה הכרה בצורך לחקור וללמוד אותה באופן מעמיק יותר.

לו' אומר: "אם לפני עשור שמענו מכל מיני "נביאים" שניסו לנתח את מצבה של סין ולחזות את עתיד תאוריות נוסח "האיום הסיני" שהזהיר את העולם מפני סין הגדולה והנוראה, או תאוריית "ההתמוטטות הקרבה של סין" שקבעה כי הממשל הקומוניסטי של סין נמצא במסלול של התרסקות, כיום אנו עדים לשינוי בגישה, להתמתנות בשיח האינטלקטואלי בארה"ב שכיום רואה בהמשך ההתעצמות הסינית עובדה מוגמרת שלא ניתן לערער עליה."

לדבריו, אכן התחושה היא כי הרוחות מנשבות לעבר התגבשותה של מערכת דו-קוטבית חדשה בזירה הבינלאומית, בו שתי המעצמות המובילות, סין וארה"ב, ימצאו עצמן ביחסים של תחרות ארוכת-טווח. אך יש לזכור כי תחרות איננה בהכרח יריבות, וכי היא יכולה להביא עימה עשייה חיובית ומועילה.