עת שהמרוויחים מקשרי סין-ארה"ב ישמיעו קולם

דעת הקהל נוטה לראות בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס בשנת 2010 מלחמה לחיים ולמוות בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית ו"מבחן אמצע סמסטר" לעתיד הפוליטי של הנשיא אובמה. בראייה היסטורית, בפוליטיקה האמריקנית התקיים מאז ומעולם כלל ברזל של "בחירות מפצלות" – בכל פעם שנשיא חדש נכנס לתפקידו, הבוחרים נוטים לאזן את הסמכויות הביצועיות שלו, ובאופן טבעי מצביעים למפלגה היריבה למפלגת הנשיא. המפלגה שאליה שייך הנשיא כמעט תמיד נוחלת תבוסה בבחירות אמצע הקדנציה הראשונות ורואה את אזורי הבחירה הופכים בזה אחר זה למעוזי האויב.

אין כל ספק שבחירות אמצע הקדנציה המתקיימות בכהונה הראשונה של כל נשיא עושות כאב ראש לא קטן לנשיא אובמה. פרשנים אחדים מעריכים כי אם שיעור האבטלה בארה"ב יגיע למספר דו-ספרתי, המפלגה הדמוקרטית צפויה לאבד 24 מושבים בבית הנבחרים, והרוב שממנו היא נהנית בסנאט ייחלש. בבחירות הקרובות שלושה נושאים עומדים על סדר היום: תעסוקה, תעסוקה ותעסוקה. כדי לפתור את בעיית התעסוקה ולהוביל להתאושש כלכלית, אובמה חיב להשקיע את מרב מרצו בפתרון בעיות פנימיות. המפתח להמשיך ולהמריץ את הכלכלה נמצא בפתרון בעיית התעסוקה, ולא בנקיטת צעדים בזירה הדיפלומטית.

^{מחבר המאמר, פרופ' ג'או קה-ג'ין מאוניברסיטת צ'ינג-הואה}

בהתחשב בכך שתשומת ליבו לב אובמה נתונה לסוגיות הכלכלה והתעסוקה, חוששני שסין, המדינה שמחזיקה בעודף המסחרי הגדול ביותר מול ארה"ב, תתקשה להתחמק מהמערבולת של פוליטיקת הבחירות. אף על פי שיחסי סין-ארה"ב ידעו השנה כמה טלטלות, עדיין אין מדובר בסוגיות הליבה שבהן יעסקו בחירות אמצע הקדנציה, אלא רק בסוג של "חימום" ומהומה תקשורתית שאובמה עורר בהתלהבות יתר בדעת הקהל בארה"ב סביב היחסים עם סין בשנת 2009. הסוגיות המהותיות שהעלו בחירות אמצע הקדנציה בנוגע ליחסי ארה"ב-סין עדיין קשורות הדוקות למסחר, פיננסים ותעסוקה.

החיכוכים המסחריים יהיו הציר המרכזי שסביבו ייסובו יחסי סין-ארה"ב בשנת 2010. נהוג לומר שארה"ב טובה בלעשות עסקים. נוכח ההתאוששות הכלכלית שאחרי המשבר, הרחבת הייצוא, המרצת התעסוקה, בלימת הייבוא ומניעת פגיעה בתעסוקה בתוך ארה"ב הן התנאים המקדימים שיסייעו להתאוששות כלכלית ולהרחבת מעגל התעסוקה. במצב הנוכחי העודף המסחרי מול ארה"ב נותר גבוה מאוד, ובאופן טבעי הופך לתירוץ האוטומטי של ארה"ב בכל מה שקשור ליחסה אל סין. במצב שבו קיימות דרישות נוקשות כלפי הייצוא מסין לארה"ב ובעידוד שורת המכסים השונים המוטלים בארה"ב על מוצרים מסין, יש אפשרות סבירה שאנו עומדים בפתחו של סיבוב חדש במלחמת המסחר בין שתי המדינות, וקרוב לוודאי שהתקופה המסוכנת ביותר תהיה בין חודשים יוני לספטמבר.

שער החליפין של היואן הפך להיות הקלף המנצח שאותו שולפת ארה"ב. אם החיכוכים המסחריים עדיין מוגבלים רק לכמה תחומי מסחר מועטים, הרי שייסוף היואן הולך ונעשה הנשק המנצח של ארה"ב בכל התנהלותה מול סין. תחת לחצי הבחירות בארה"ב, ממשל אובמה לא יוכל להתחמק מפעולות מסוימת בסוגיית שער החליפין של היואן. התוצאה הסופית - תהיה אשר תהיה - תלויה בסופו של דבר בלחצים שהמפלגה הדמוקרטית תעמוד מולם בבחירות: האם סין תוגדר כמדינה שעושה מניפולציות בשער החליפין של המטבע שלה? האם היא תידרש לקחת על עצמה מחויבויות נוספות בסוגיית שער החליפין? או האם תהיינה תנודות קלות בלבד בערך המטבע? הכול תלוי באותן בחירות.

הסכנות מיצירת התלות בין בחירות אמצע הקדנציה לסוגיות אחרות הנוגעות ליחסי סין-ארה"ב הולכות וגוברות בימים אלה ממש. החל בשנת 2010 יחסי שתי המדינות עוברים טלטלות בלתי פוסקות. ביסודו של דבר, מדובר בסך הכול באותו היגיון ישן של הממשל האמריקני היוצר תלות בין בחירות אמצע הקדנציה לבין בעיות אחרות ביחסי סין-ארה"ב, אשר מטרתו להשקיט מעט כל מיני כוחות פוליטיים בארה"ב ולהבטיח עוד כמה קולות בבחירות. ככל שהבחירות קרבות, ההיגיון הישן הזה חוזר לשחק תפקיד בסוגיות נלוות כגון סוגיית סינג'יאנג, סוגיית הקניין הרוחני, סוגיות הדת, הדמוקרטיה וזכויות האדם וכן סוגיית שינויי האקלים. יותר ויותר סוגיות העומדות על סדר היום ביחסי שתי המדינות מסתכנות בכך שיהפכו לקורבנות על מזבח בחירות אמצע הקדנציה.

אין כל ספק שבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב מזיקות ליחסי שתי המדינות, ואל לסין לשגות באשליות – כדי לזכות בקולות נוספים יפגע ממשל אובמה באינטרסים של סין בלא היסוס. סין צריכה להקדים תרופה למכה, לנקוט אמצעי זהירות חמורים על כל צעד ושעל של ארה"ב ולהקדים ולנקוט צעדים מתאימים מבעוד מועד. אחת מדרכי הפעולה האפשריות היא לגייס את החיוביות ואת העוצמה של ההישגים שהניבו יחסי שתי המדינות בעבר, לעקוף את חילוקי הדעות השונים שנוצרו במהומה התקשורתית סביב בחירות אמצע הקדנציה, להרגיע את הרוחות המתלהטות ולמנוע מאותן קבוצות בארה"ב המרוויחות מן הקשרים בין שתי המדינות להפוך לרוב הדומם ברגעי המשבר שחווים יחסי המדינות. יש לסייע לקבוצות אלה להצטרף לפולמוס הציבורי המתנהל בימים האלה בארה"ב סביב בחירות אמצע הקדנציה, ולהפוך את שנת המשבר ביחסי ארה"ב-סין שהיא תולדה של בחירות אלה לשנת הזדמנות ושנת מפנה אשר תוביל את מדיניות ארה"ב ודעת הקהל שלה כלפי סין על מסלול בריא יותר. במהלך המגעים עם ארה"ב, סין צריכה ללמוד כיצד להשתמש ביד רכה וביד קשה בעת ובעונה אחת. אם שתי הידיים תהיינה מוכנות, התפתחות היחסים בין שתי המדינות תעלה על דרך המלך.

המחבר גָ'או קֶה-גִ'ין הוא פרופ' במכון המחקר לסוגיות בינלאומיות באוניברסיטת צ'ינג-הואה שבבייג'ין.