הדרך אל העושר

בין המלומדים שזעמו על חוסר הבנת הקאלסיקות היה ג'ו סי, בן המאה ה-12. ג'ו סי לא התנגד לעצם קיום הבחינות, משום שהיה ברור לו כי אנשי ממשל חייבים להיות אנשי רוח וספר; אך לדעתו המטרה המעוותת שמובילה את הנבחנים ללמוד את הקלאסיקות לא מחנכת אנשים למוסריות. בשל הקושי הרב של הספרים הקלאסיים, הלימוד צריך להיות מדורג כך שיאפשר לתלמיד להפנים את החומר. ג'ו סי התבסס על כתבים קודמים, ובחר בספרים המכינים את הלומדים להבין את הכתבים הקלאסיים. במשך 30 שנה שקד ג'ו סי על הוצאת ארבעת הספרים, כשהוא עורך, מהדיר ומלקט דברי פרשנות. לבסוף, גירסתו לספרים "מאמרות קונפוציוס" "מנג-דזה" ושני פרקים מהספר הקאנוני "ספר הטקסים": "תורת הגדול" ו"דרך האמצע וקיומה" יצאה לאור. קביעתו של ג'ו סי הובילה לשיטה מתודולוגית רציונלית ללימוד ולבחינות, ונוסח זה של הספרים הפך לנוסח הרשמי והקובע עד ביטול הבחינות ב 1905.

^{ג'ו סי. נחרד מהעובדה שהתלמידים משננים את הספרים כדי להתעשר
ולא מתמקדים בהעשרה רוחנית}