מהמאה ה-6 הקונפוציאניזם מבסס את מעמדו כדוקטרינת השלטון; שיטת הבחינות מוחזרת, והיא כוללת קליגרפיה, ביאור והבהרת הקלאסיקות, חיבור שירה, הרצאה על נושא אקטואלי וחיבור מסה על נושא היסטורי או פוליטי. מספרם הרב של הנבחנים וקושי הבחינות גרם לתחרות גדולה: היה זה המסלול העיקרי לעושר והצלחה, והנכשלים נידונו לחיים פשוטים וחסרי מעמד.
הצלחה בבחינות הקיסריות היה המסלול לעושר ולשררה
מערכת הבחינות נתקלה בשני קשיים עיקריים; האחד, היה היעדר נוסח אחיד ומוסכם של הספרים הקאנוניים, מה שהקשה על הבוחנים להבין ולקבל את תשובות הנבחנים. קושי נוסף היה כרוך בבחינת אנשים למשרות גבוהות; הבחינות הסתמכו על שינון הקלאסיקות, אך לא היה ניתן למדוד את הבנתם האמיתית של הנבחנים. שינון הקלאסיקות למטרת רווח הרתיח את אנשי הרוח: המבחנים, לדעתם, גורמים לתלמידים להתרכז בלימוד בעל פה, ללא הבנה עמוקה ואמיתית של הנאמר. בעצם הריצה אל העושר, הם טוענים, הנבחן מוכיח כי לא הפנים את עיקרי הדברים.
1 2 3 4
