אופנה בסין המודרנית: שנות ה-50

ב-1 באוקטובר 1949 הכריז מאו דזה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין מעל שער טיינאנמן. בגדים שנחשבו כמייצגי סין הישנה והקיסרית (דוגמת צ'י-פּאוֹ), כמו גם הקפיטליזם המערבי והפאודליזם- נעלמו מהנוף. במקומם אומץ לבוש שביקש להביע אמירה פוליטית וחברתית. הדבקות והמסירות בבנייתה של סין החדשה וכן אידיאלים נשגבים נתנו את אותותיהם באופנה המקובלת.

הבחירה האפנתית הראשונה הייתה חליפת סוּן יַאט-סֵן, חליפה בעלת 4 כיסים ו-5 כפתורים אותה נהג ללבוש סוּן יַאט-סֵן (1925 - 1866), מי שנחשב לאבי הרפובליקה הסינית ובעל תפקיד חשוב בהתפוררותו של מערך השלטון הקיסרי ובלידתה של סין מחדש כמדינת לאום. עם זאת, העיצוב של חליפה זאת השתנה דרמטית במהלך תקופה של 50 שנה. לאחר מותו, הפכה חליפה זאת לבעלת סמל למהפכנות ולרגשות פטריוטיים, זאת על אף שלא צריך להיות חד עין בכדי להבחין שהיא מעוצבת בסגנון מערבי.

^{מאו דזה-דונג וסון יאט-סן, לבושים שניהם בחליפה המדוברת, מצאו את ההבדלים}

חליפת סון יאט-סן התפשטה בהדרגה מהגברים גם אל הנשים. המהדרין אף שמו בכיס העליון הימני עיפרון או שניים, כפי שבמערב נהוג היה לשים ממחטה או פרח.

אישים חשובים בהיסטוריה הסינית דוגמת צ'אנג קאי-שק, מאו דזה-דונג, ג'ואו אֵן-לאי (ראש ממשלת סין הראשון) ודנג סיאופינג הופיעו ברבים לעיתים קרובות בלבוש זה. מכיוון שמאו הירבה ללבוש חליפה זאת, היא ידועה במערב בתור "חליפת מאו". כיום באירועים מיוחדים ניתן לראות את המנהיגים הסיניים בבגד זה.

כחלק מהשינויים האידאולוגיים שהתחוללו בתקופה הנידונה, הועלה מעמד העובדים על נס ופשטות הפכה לשם המשחק. מדי העבודה נהפכו לצעקה האחרונה בעולם האופנה ולצידם צבעים כמו ירוק, כחול, שחור, אפור וחאקי נהיו לצו האופנה. גם הנשים, שהחלו לעבוד וללמוד כמו הגברים לבשו בגדי עבודה דומים.

במהלך העשור הראשון לקיומה של סין נודעה לברית המועצות השפעה עמוקה על כלכלת סין, כמו גם על התעשייה, האמנות והתרבות. בתוך כך, גם הלבוש והאופנה לא היו יוצאים מן הכלל. חליפת לנין, אותה נהג ללבוש מנהיג מהפכת אוקטובר, הייתה בעלת צבעי כחול, אפור, חום ושחור. על אף שבאירופה הייתה בגד גברי מובהק, הרי שבסין היא זכתה לגרסה נשית ובמהלך המלחמה נגד הפלישה היפנית לסין צברה פופולאריות רבה אף יותר. בדרך זאת הציגו גם הנשים את זהותן והשתייכותן הפוליטית.

^{גברים ונשים בחליפת לנין}

במקביל לכך, שמלה בסגנון סובייטי הגיעה לסין וזכתה להפוך לפריט אופנתי. השמלה נקראה בסינית "בּוּ-לה-ג'י", התעתיק הסיני של המילה הרוסית לשמלה (платье). כך לצד אמירה פוליטית, היא גם הייתה בעלת אמירה אופנתית ואף החמיאה ללובשות אותה.

^{השמלה הסובייטית שזכתה לתהילה בסין}

מנגד, הגברים באותה התקופה רעננו את שגרת הצבעים האפרוריים בעזרת חולצה פרחונית שגם היא הגיעה מבריה"מ.

^{חולצות פרחוניות לנשים ולגברים, שברו את האפרוריות של התקופה}