פריט לבוש עם אידיאולוגיה

על פי האגדה, בתחילת דרכם לבשו הבודהה ההיסטורי וחסידיו בגדים רגילים לתקופתם ככל האדם. הדבר הוביל לבלבול כאשר ביקש המלך להעניק להם תרומות ונדבות, מאחר ולא עלה בידו לזהות אותם מבין ההמון.

גלימת הנזיר (מסנסקריט: Kashaya, במנדרינית: Jiasha, בסינית: 袈裟) איננה רק פריט לבוש, אלא גם סמל לחלק מן העקרונות המרכזיים בבודהיזם. היא חיבורו של המאמין אל הטטהאגתה (Tathāgata), חוסר עצמיות והבודהה עצמו. חמשת מוקדיה של הגלימה – ארבעת פינות המלבן ומרכזו – מייצגות את מוטיב ארבעת רוחות השמיים והמרכז, החוזר על עצמו במנדלות (סוג של ציור בעל משמעות רוחנית בבודהיזם) ובמקומות אחרים.

הסגנונות והצבעים של גלימות הנזירים הבודהיסטים ברחבי העולם רבים מספור. גם בגבולות הבודהיזם הסיני לבדו ניתן להבחין בגלימות בצבעים שונים כמו צהוב, חום-זהבהב בהיר, חום, אפור או כחול. בימים עברו הצבעים השונים הצביעו על השתייכות לפלג כזה או אחר, וכפועל יוצא גם על מקורותיהם הגיאוגרפיים של הלובשים אותם. כיום אמנם היטשטשו דקויות אלו, אולם עדיין ניתן לשייך צבעים מסויימים לאיזור, פלג ורמת הסמכה ביכולת דיוק מסויימת.

"הגלימה המשלושת" (San Yi, בסינית: 三衣) המסורתית מורכבת משלושה חלקים שניתם להוסיפם ולהסירם על פי הצורך, בהתאם למזג האוויר או האירוע. היריעה הראשונה מלופפת סביב הטורסו ועוטפת גם את אחת הכתפיים; החלק השני נכרך סביב הגוף מן המותניים ועד לברכיים, ונקשר עם חגורת כותנה; החלק השלישי משמש בעיקר כביגוד עליון לחימום, ולעתים גם כמצע עליו יכול הנזיר לשבת או לישון. בסין – שרוב איזוריה קרים מהודו, המקום ממנו הגיעו הגלימות במקור – לובשים הנזירים בגד מחמם נוסף תחת מעטה החלק הראשון, כמו גם חותלות לכיסוי הרגליים.

על פי המסורת, על הנזירים הבודהיסטיים חלים שני חוקים עיקריים הקשורים לגלימה שעל גופם: האחד הוא שאסור להם לבחור את צבע הגלימה באופן שרירותי; אין באפשרותם לבחור בצבעים בסיס "טהורים" כמו אדום, צהוב או לבן. הם חייבים לבחור בגוון "משני" או בצבע שנוצר מתוך ערבוב של צבעים. החוק השני הוא, שבנוסף לצביעת הבד בצבע מסויים, עליהם להשרות את הבד בצבע נוסף המכונה "צבע מלוכלך" או "צבע לא טוב". על פי האגדה, הורה הבודהה לתלמידו להשרות את בגדיהם בתמצית של קליפת עצים או בוץ, על מנת להפוך את הבד לעלוב וישן למראה. על הנזיר הבודהיסט להתלבש אך ורק כדי להגן על עצמו מפגעי מזג האוויר וממזיקים, וגם כדי להצניע את חלקי גופו, ולא לשם הנאה או ראווה. על כן על בגדיו להיות מרופטים ככל האפשר על מנת להרחיק אותו עוד יותר מהבלי העולם.