דיור בר השגה בסין

החל משנת 2008 החלה סין מיישמת תכניות שונות לדיור בר השגה. על פי תכנית החומש ה-12 (החלה בשנת 2011 וצפויה להסתיים ב-2015) צפויות ליהנות מדיור בר השגה 20% מהמשפחות העניות בערים ובעיירות ברחבי המדינה. במהלך 5 השנים האחרונות השקיעה סין את סכומי הכסף הגבוהים ביותר והייתה מעורבת בפרויקטים בהיקפים הגדולים ביותר בתחום זה.

על פי סטטיסטיקות של משרד הדיור והפיתוח העירוני והכפרי, עד לשנת 2011 התגוררו 26.5 מיליון משפחות עניות בבתים חדשים שנבנו במסגרת תכנית זאת. שיעור הנהנים מדיור זה עלה מ-5% בשנת 2005 ל-11% בשנת 2011. בנוסף, 4.5 מיליון משפחות בעלות הכנסה נמוכה זכו ליהנות מסובסידיות להשכרת דירה.

הרפורמה במערך הדיור החלה במחצית השנייה של שנות ה-90 במאה שעברה והייתה זריקת מרץ לשוק הנדל"ן הסיני. אולם משום שמחירי הנדל"ן טיפסו במהירות רבה, הניסיון לפתור את מצוקת המגורים של בעלי הכנסות נמוכות נתקל במספר קשיים. במקביל, סין נמצאת בעיצומו של תהליך עיור, מדי שנה צפויה לגדול אוכלוסיית הערים ביותר מ-15 מיליון איש. עובדים רבים שהיגרו ממקומות אחרים מתקשים למצוא קורת גג במצב זה.

כיום קיימים בסין 4 סוגים עיקריים של דיור בר השגה המיועדים לבעלי הכנסות נמוכות:

דיור בשכירות נמוכה (廉租住房) - הדיירים נהנים מסבסוד ממשלתי של מחיר השכירות.

דיור כלכלי (经济适用住房)- הממשלה המקומית אחראית על מציאת חברה לפיתוח נדל"ן המופקדת על בניית דירות ומכירתן במחיר נמוך יחסית.

דיור בשכירות ציבורית (公共租赁住房) - דירות המיועדות לעובדים שזה עתה סיימו את לימודיהם ומתקשים בהשגת דירה. הן איננן שייכות לאדם עצמו, אלא לממשלה או לגוף ציבורי כלשהו ומוצעות לשכירות במחיר הנמוך מהמחיר המקובל בשוק. המתגוררים בהן הם בעיקר סטודנטים שסיימו את לימודיהם או עובדים אשר הגיעו מהאזור הכפרי.

דיור במחירים קבועים (限价房) –מחיר הדירות והקרקע נקבע על ידי הממשלה המקומית, כך שדיירים שהשתתפותם אושרה יוכלו לרכוש דירות אלו.

במהלך תקופת תכנית החומש ה-12 עתידה סין לרכוש ולבנות 36 מיליון יחידות דיור בר השגה, פי שניים מכמות היחידות שהוקצתה בתכנית החומש הקודמת. במקביל, בעיות שונות הקשורות להקצאת דירות אלו עולות לדיון.