התעשייה הסינית: לא זולה לנצח

על אף שהתקופה בה הייצור בסין נודע במחירו הזול טרם הגיעה לסיומה, הרי שמגמה זאת ניכרת בשטח. לדבריו של חוקר המדיניות הכלכלית הגרמנית, הד"ר יאנג פיי-בו, לתעשייה הסינית יש עוד 10 שנים בטרם יורגש שיוני זה. עם זאת, אם לא יחול שינוי במצב המאקרו-כלכלי, הרי שהיתרונות שמהם תהנה התעשייה במדינה ב-10 השנים הקרובות יהיו חסרי משמעות רבה.

מעברן של חברות בינלאומיות גדולות דוגמת "אדידס" אל מחוץ לסין הוא אות אזהרה שראוי לשים לב אליו, אומר האן ג'ה-גואו, ראש מכון המחקר הכלכלי באנג-הה. במקביל, צופה הוא ששנת 2012 תהיה נקודת מפנה בה צפויה להיכנס סין לתקופת משבר של האטה כלכלית.

יאנג סובר גם הוא, כי נסיגתן של חברות זרות מהמדינה היא אחד מסימניו של משבר זה. לדבריו, חברות אלו הן בעלות ראייה לטווח רחוק, ויש ביכולתן לחזות מראש את הסיכונים מולם תתמודד סין.

בחודש מארס 2007 אישר הקונגרס העממי הלאומי של סין של תקנות חוק חדשות העוסקות בגביית מס הכנסה מחברות. מהלך זה מסמל את קיצה של תקופה בת כ-30 שנה בה אפשרה המדיניות הסינית לחברות זרות ליהנות מהטבות בהשקעותיהן במדינה. עד לפני כן, חברות זרות בכמעט 60 אזורים כלכליים מיוחדים שילמו מס הכנסה בשיעור של 15% בלבד, פחות אף ממחצית הסכום אותו נדרשות חברות סיניות לשלם, העומד על 33%.

על מנת למשוך השקעות זרות, הקימה סין בשנת 1980 אזור כלכלי מיוחד בעיר שנג'ן, סנונית ראשונה בתהליך פתיחתה של סין למערב. במהלך 30 השנים שלאחר מכן התחרות למשוך השקעות זרות גרמה להשקתן של אזורים כלכליים מיוחדים ברחבי המדינה.

בשנת 2008 הושווה שיעור המס של חברות מקומיות וזרות לכ-25%. חברות זרות שנהנו משיעורי מס נמוכים לפני כניסתן לתוקף של תקנות מס ההכנסה, יכלו להמשיך וליהנות משיעורי מס נמוכים במשך 5 שנים נוספות. בנוסף, המשיכה הממשלה הסינית לנקוט בצעדים שיעודדו את השקעותיהן של חברות העוסקות בתעשיית ההייטק.

לדבריו של האן, החברות הזרות בסין הרוויחו בעבר סכומי כסף נכבדים ביותר, זאת בזכות הטבות בתחום המס שסיפקה להם סין. אך היום, אינן זוכות חברות אלו ליחס שונה מאלו של החברות המקומיות. בנוסף, העלייה בהוצאות ובשכירת כוח האדם פוגעות ברווחיהן הכלכליים. מדד המחירים לצרכן ב-10 השנים האחרונות מראה כי סין איבדה את הדיבידנד הדמוגרפי שלה, וכן העלייה בעלויות המחייה הביאה גם היא לעלייה בלתי נמנעת במשכורות העובדים.

בעבר, שילמו החברות הזרות מס הכנסה בשיעור של 15% ונהנו מהמדיניות הממשלתית לפיה בשתי השנים הראשונות לא הצטרכו לשלם מס, ואילו בשנה השלישית שלמו רק מחצית הסכום. אך במקומות רבים בחרו הממשלות המקומיות להציע תכניות נדיבה יותר, שהתפרשו על פני 5 ואף 10 שנים.

האן מספר, כי בעבר חברות זרות לא היו צריכות לשלם כסף לצורך קניית אדמות אך המצב כיום השתנה. במקביל לכך, חלה עלייה במודעות העובדים לזכויותיהם, והיתרונות הכלכליים שהיו קיימים בעבר אינם עוד.

יאנג גורס, כי החברות הזרות הגדלות לא תעזובנה כולן את סין, מכיוון שהשוק הסיני גדול דיו ולכן ימאנו לוותר על נתח שוק כה רחב. עם זאת, נסיגתן של חלקן אל מדינות אחרות היא וודאית, וזאת בשל העלייה בהוצאות. לראות עיניו, כל עוד לא יחול שינוי דרמטי לרעה במצבה הכלכלי של סין, תשמור היא על מעמדה בתחום התעשייתי. עם   זאת, מעמדה כ"מפעל של העולם" ייחלש. במקביל, יהפכו סין, דרום-מזרח אסיה והודו ל-3 הכוחות הכלכליים העיקריים בתחום הייצור.