מדיניות הילד - האחד?

מדיניות הילד האחד מיושמת ברחבי סין החל מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. ההשלכות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של מדיניות זאת רבות מספור, ולצד דברי הלל נלהבים היא זוכה גם לקיתונות של ביקורת. מפרי החוק צפויים לקנס כספי כבד, אך בשל סיבות שונות מתגלה חוסר אחידות ואי אכיפה של החוק בחלק מן האזורים.

מועצת המדינה הסינית פסקה, כי הקנס הכספי יקבע ברמת הנפה, על ידי המשרד האחראי על מדיניות הילודה במקום. מדי שנה, סכום הקנסות המוטל על מפרי מדיניות הילודה עומד על למעלה מ-20 מיליון יואן.

^{מאחור, הסיסמה: "לידה טובה יותר, טיפול טוב יותר"}

בבייג'ין לבדה, ניתן למצוא קנסות בסכומים שונים ברובעים שונים בעיר. סכומי הכסף נעים בין פי 3 עד 10 מההכנסה הממוצעת לשנה לאדם באותו אזור. ברובע האידיין, למשל, נע הקנס בין פי 7 עד 9. ברובע דונג-צ'נג, לעומת זאת, עומד סכום זה על פי 6 עד 10 מהמשכורת הממוצעת.

אך הגמישות במערכת הטלת הקנסות איננה תופעה ייחודית לבייג'ין. מועצת העם הסינית מעניקה סמכות למחוזות, הנפות והאזורים השונים לקבוע את הסכום המדויק שיגבה. עקב כך, ישלמו תושבי שנחאי, הנאן והוביי פי 3 ממשכורתם השנתית, בעוד שהגרים באזורי הכפר יישאו בקנס של בין אלף לשלושת אלפי יואן.

"באזורים שונים ברחבי המדינה, מדינות הילד האחד עצמה איננה אחידה, זאת משום שהפיתוח הכלכלי באזורים שונים איננו מאוזן. בשל מרכיבים שונים המשתנים מאזור לאזור, בחרה מועצת המדינה להאציל סמכויות", אומר פרופ' ג'אן ג'ונג-לה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת פקין. "בערים כמו בייג'ין ושנחאי ניכר פיקוח הדוק יותר. יש מקומות הנוקטים בגישה חופשית ועצמאית ביחס לגביית קנסות. הקטנת או הגדלת הסכום תלויים לעיתים רבות בקשרים, כמו גם במתן שוחד לאנשים הנכונים."

"לפני לידת הילד, יש לרקום קשרים טובים עם האחראי על אכיפת מדיניות הילודה בכפר. לאחר הלידה, רצוי לתת לאותו אדם גם מתנה, כך סכום הקנס יהיה פתוח למשא ומתן", מגלה אחד הפקידים המופקדים על מדיניות הילד האחד במחוז הנאן. לדבריו, לעיתים אף האחראי על הפיקוח ישים עינו על משפחות להן ילד אחד בלבד או רק בנות, ובעיתוי הנכון יזכיר להם שאם ברצונם ללדת עוד – אין בכך כל בעיה. כך הוא למעשה מיידע אותם, כי כל עוד הוא ממלא משרה זאת, בהגיע הזמן יוכל 'לסדר' להם מחיר טוב."

 יש שהציעו גם להתאים את גובה הקנס לגובה ההכנסה, כך שבעלי האמצעים יחויבו בקנסות כבדים יותר. במחוז הונאן, למשל, נולדים מדי שנה יותר מ-50 אלף ילדים שלא בכפוף לתקנות מדיניות הילודה. על אף שמספרם היחסי באוכלוסייה אינו רב, הרי שבכאלפיים מקרים מדובר בילדיהם של עשירים, מפורסמים ופקידי ממשל.