החוב של אירופה פוגע בכלכלת סין

מאת: עולם המימון תרגום: יואב וולנסקי

בחודש ספטמבר 2011 חלה דעיכה משמעותית בהיקף היצוא של סין. הסיבה העיקרית לכך היא השפעתו של משבר החוב העולמי, אשר גורם להצטמקות היקף הביקושים של המדינות המפותחות. למעט יציבות היצוא של מוצרי הייטק שנשאר כשהיה, ניכרת ירידה ברורה ברובם המכריע של שאר ענפי היצוא. התחזית לגידול בהיקף היצוא לשנת 2012 איננה אופטימית, וההערכה היא כי הוא יהיה בין 10% ל-15%. שינוי זה צפוי להשפיע על המדיניות הפיקסלית והמוניטרית שתתווה הממשלה בשנה הקרובה.

כלל גידול היצוא בשנת 2011 היה 20.3% ועמד על מעט יותר מ-1.89 ביליון דולר, אולם נתוני החודשים האחרונים מצביעים דווקא על ירידה עקבית. בעוד שבחציון הראשון של שנת 2011 צמח היצוא ב-24% לעומת אותה תקופה בשנה קודמת, הצמיחה בחודש דצמבר עמדה על 13.4% בלבד.

מחודש ספטמבר ואילך, הלך ופחת גידול היצוא בענף ה"סחר לשם הרכבה" (כלומר, מוצרים המורכבים מחומרי גלם שמיובאים ממדינות אחרות ומיוצאים חזרה כמוצר מוגמר) למספר חד ספרתי והגיע בסוף דצמבר ל 6.1%. גידול היצוא בשאר הענפים, אלו שאינם מצריכים יבוא והרכבה, היה גבוה יחסית ועמד על 27.3% - הפרש של 7% מכלל היקף היצוא.

הזעזוע בהיקף היצוא נובע ממשבר החוב של האיחוד האירופי. ניכר כי היצוא למדינות אירופה, במיוחד למדינות ה-PIIGS (הכינוי שניתן לפורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד בעקבות משבר החוב), ספג את הפגיעה המשמעותית ביותר. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין, ואי אפשר להחמיץ את הירידה החדה בגידול הביקוש למוצרים ממנה: מ-20.3% ברבעון השלישי ל-7.2% בסוף דצמבר.

^{"הייצוא הסיני": מה צופה שנת 2012?}

שותפות סחר אחרות של סין מפגינות יציבות כלכלית איתנה יותר. היקף היצוא למדינות כמו ארה"ב, יפן ומדינות מפותחות אחרות לא השתנה באופן משמעותי. אמנם חלה ירידה קלה ביצוא למדינות אלו ברבעון האחרון של 2012, אולם אין מדובר בזעזוע רציני. לאחרונה היתה תנודתיות היצוא לקוריאה חריגה ביותר, והגידול בו ירד מ-23.9% ל1.4% ברבעון האחרון. מדינות BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו ודרום-אפריקה – סין כלולה גם כן תחת כותרת זו), ASEAN (ארגון מדינות דרום-מזרח אסיה), אמריקה הלטינית ומדינות אפריקה אמנם אינן נחשבות לשותפות סחר "מסורתיות" של סין, אך הביקושים מהן הפכו למרכיב חשוב שתורם לגידול משמעותי ביצוא.

לכל המדינות שמנהלות עם סין קשרי סחר בהיקפים גדולים יש השפעה משמעותית על המאזן המסחרי שלה. מדינות שאימצו מדיניות סחר שמרנית בעקבות המשבר הכלכלי העבירו חוקים מגבילים רבים מאז תחילת שנת 2009, ועל פי מחלקת המסחר הממשלתית של סין, רק בשנת 2011 לבדה הועברו 60 חוקים כאלו. למשל, ב-5 באוגוסט 2011 החליט האיחוד האירופי להאריך ב-5 שנים נוספות מכס נגד הֶיצף שמוטל על אופניים המיובאות מסין, וב-15 בספטמבר הועברה החלטה דומה לגבי יבוא של אריחי קרמיקה. ראוי לציין כי המדיניות הכלכלית המכוונת נגד סין, שעד כה לקחה חלק בעיקר בתחום של מוצרי עבודת יד, התרחבה לאחרונה גם לתחום של מוצרי טכנולוגיה עילית, וסביר להניח כי מלחמת הסחר העתידית תתרחש בעיקר בשדה הקרב הזה.

על מנת להתמודד עם אי הודאות שצופה שנת 2012, נקטה ממשלת סין במספר צעדים בתקווה להגדיל את היצוא. על מנת להאיץ את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות, פועלת סין באופן שיקנה למוצריה יתרון יחסי על פני המתחרים. כבר בסוף שנת 2011 ובתחילת 2012, פתחה סין במשא ומתן על הסכמי סחר עם מדינות שונות כמו שוייץ, קוריאה ויפן. כמו כן, סין עושה כמיטב יכולתה כדי להפחית את תלותה בכלכלות מפותחות; ב-10 לינואר 2012 הודיעה המחלקה למסחר על כוונתה לעמול על פריצה לשווקים בינלאומיים חדשים, ולהגיע עד שנת 2015 ל-300 איזורים חדשים במדינות כמו הודו, ברזיל, ומדינות ערב השונות.

בעתיד, מתכננת ממשלת סין לשים דגש על תמיכה בחברות שמוצריהן מיועדים ליצוא וסיוע על ידי מתן הלואות בתנאים מיוחדים. כמו כן יהיה עליה לתת סובסידיה ליצואנים ולשמור על יחס המרת מטבע היואן בכדי לשמור על יציבות. על מנת להתמודד עם התנוונות כוחן הכלכלי של מדינות שעליהן הסתמכה סין ליצוא עד כה, יהיה עליה לשמור על שיעור צמיחה גבוה של 8-9%, וכן לנקוט מדיניות אקטיבית בתעשיות שהולכות ונחלשות ואף לסייע לאוכלוסיה בביטוח לאומי, בריאות וחינוך על מנת לעודד את האזרחים להוציא את הכנסתם הפנויה על צריכה.