סכנות הייצוא הסיני

ב-21 בפברואר, פרסם Financial Times הבריטי מאמר מערכת אשר טוען כי העובדה שסין חלפה על פני גרמניה והפכה ליצואנית מספר אחת בעולם עלולה להוביל למחסומי סחר רבים עוד יותר.

על פי המאמר, לעובדה שסין עומדת במקום הראשון בהיקף הייצוא הכולל אין משמעות גדולה מדי כשלעצמה, ומה שבאמת ראוי לתשומת לב הוא הרכב המוצרים המיוצאים ומידת הערך המוסף. הייצוא הסיני עדיין מבוסס ברובו על אספקת העבודה בייצור ועל יצרני ציוד מקורי (OEM), אשר הערך המוסף שלהם נמוך למדי. לכן, הפיכתה של סין ליצואנית הגדולה בעולם טומנת בחובה סכנות חריפות עוד יותר בעתיד ליצואנים הסינים. על פי נתוני ארגון הסחר העולמי, בשנת 2008 כוונו 34% מהתיקים הנוגעים להטלת מכס נגד היצף נגד סין.

המאמר מציין כי ארה"ב והאיחוד האירופי מרבים בימים אלה ליזום חקירות בנוגע להיצף השוק במוצרים מסין ומטילים מכס מעניש. בחוגי הכלכלה המרכזיים באירופה ובארה"ב נשמעים יותר ויותר קולות התומכים בפרוטקציוניזם מסחרי. לדוגמא, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008 פול קרוגמן פרסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" הטוען כי עודף הייצוא שאותו הוביל המרקנטיליזם הסיני פגע באינטרנסים של כל העולם וכי למדיניות זו אופי ביריוני. ההשקפות של כמה מהכלכלנים הבכירים הללו הניחו את היסוד התיאורטי למדיניות הפרוטקציוניזם המסחרי של ארה"ב ואירופה, אשר אותה הן מיישמות כיום. בעתיד סין בהחלט עלולה להפוך ליפן של שנות ה-80 ולהתמודד עם מחסומי סחר רבים עוד יותר. מצב זה עלול להשפיע באורח שלילי על התאוששות הכלכלה העולמית.

כדי להתמודד עם הפרוטקציוניזם המסחרי המשתולל כיום, מציע כותב המאמר שסין תערוך תיקונים מבנים בכלכלתה, תבטיח פריסה הגיונית ויעילה של המשאבים, תפחית את סובסידיות הייצוא ותשמור על איזון בין הייצוא לביקושים הפנימיים. נוסף על כך, על סין לגוון את עתודות מטבע החוץ שלה, ולהשקיע מאמצים כדי להמיר אותם למשאבים ולמוצרים בסיסיים. במקביל, עליה להאיץ את ייצוא ההון, לשמור על איזון בין חשבונות ההון לחשבונות השוטפים, וכך לשמור על איזון בהכנסות ובהוצאות הבינלאומיות. לבסוף המחבר מדגיש כי סין צריכה לאזור אומץ ולהפריך את הטענות של אותם כלכלנים.