צ'ואן ג'ואו: ראשית דרך המשי הימית

מאת: CRI תרגום: סו' ג'יה ועמית אלעזר

צ'וּ'אָן ג'וֹאוּ (泉州, בסינית: Quanzhou) שוכנת בדרום-מזרח מחוז פוּגְ'יֵין, אוכלוסייתה מונה 7.61 מיליון תושבים ושטחה המוניציפאלי מתפרש על פני 11,015 קמ"ר. הודות למיקומה הגיאוגרפי על שפת הים, שימשה העיר בימי עבר כשער הימי של סין לעולם החיצון. העיר הוקמה בשנת 718 בזמן שושלת טאנג. בזמן השושלות סונג ויואן, הייתה העיר אחד מנמלי הים הגדולים ביותר בעולם כולו. בשל כך, ספגה העיר השפעות מדתות, תרבויות ומעמים שונים, שנתנו את אותותיהם בעיר. דרך המשי היבשתית  החלה לדעוך לאחר שושלת טאנג וסיימה לתפקד בזמן שושלת סונג. אך אף על פי כן, סוחרים במערב רצו להמשיך לסחור עם סין ולכן היה הכרחי לפתוח דרך משי ימית שתיקח את מקומה של דרך המשי היבשתית. צ'ואן ג'ואו שימשה כתחנה הראשונה בדרך זאת אל העבר העולם. בנוסף לאתרים היסטורים, צ'ואן ג'ואו מציעה גם אתרי טבע בסביבתה.

מסגד צִ'ינג גִ'ינג (Qing Jing Si, בסינית: 清净寺)

בזמן שושלת סונג, עת שימשה צ'ואן ג'ואו כעיר נמל ומסחר בינלאומית חשובה, הגיעו לעיר גם סוחרים ערבים ופרסים רבים. המסגד, שנבנה על ידי ערבים מוסלמים, מחקה את סגנונו של המסגד בדמשק והוא מתפרש על פני שטח של 2,500 מ"ר. המסגד נבנה לראשונה בשנת 1009 ושופץ בשנת 1309 וכיום הוא המסגד הערבי העתיק ביותר בסין.. אולם התפילה המרכזי במסגד, היכל פנג טיאן (Fengtian Tan, בסינית: 奉天坛) משקף את סגנון הבנייה המקובל של אולמות תפילה לפני המאה ה-10. למרבה הצער, הגג של המבנה נהרס עקב רעידת אדמה וכיום ניתן להתרשם רק מקירות המבנה. לאחר שאולם זה נפגע ברעידת האדמה, הפך היכל מינג שאן (Mingshan Tang, בסינית: 明善堂) לאולם התפילה המרכזי. היכל זה בנוי בסגנון הבנייה האופייני לצפון סין, סה-הה- יואן. הקירות מעוטרים בכתובות בערבית שנוצרו בשושלת סונג ויואן. שעות פתיחה: 07:30-17:00. כרטיס הכניסה: 3 יואן. ניתן לקחת אוטובוס מספר 5,7,8 או 9 ולרדת בתחנה הואה צ'יאו דה שה (Huaqiao Da Sha, בסינית: 华侨大厦).

מקדש קָאי יוּאָן (Kaiyuan Si, בסינית: 开元寺)

המקדש נבנה בשנת 686 בזמן שושלת טאנג והוא המקדש הבודהיסטי הגדול ביותר במחוז פוג'יאן. ניתן למצוא בו מאפיינים ארכיטקטוניים משושלות טאנג, סונג, יואן, מינג וצ'ינג. בכניסה למקדש שני מגדלי אבן, הגבוהים ביותר בסין כולה, שנבנו בשושלת סונג הדרומית. האחד מתנשא לגובה של 48 מטרים והשני לגובה של 44 מטרים. שני המגדלים, בעלי 5 קומות, מעוטרים בתבליטים רבים. ארמון דה סיונג, (大雄宝殿, בסינית: Da Xiong Bao Dian) הוא המבנה המרכזי במקדש. נבנה לראשונה בשושלת טאנג (686) אך לאורך ההיסטוריה ספג פגיעות ושופץ מחדש. המבנה הנוכחי נבנה בשושלת מינג, תוך שימור סגנון הבנייה של טאנג. המבנה מתנשא לגובה של 20 מטרים ומשתרע על פני 1,387 מ"ר. בתוכו 34 דמויות של בודהה, 24 פסלים של מלאכים ו-86 עמודים והוא מספק הזדמנות להתפעל מאומנות הפיסול. כתובת המקדש: 古楼区开元路78号 שעות פתיחה: 07:30-17:30 מחיר כרטיס הכניסה: 12 יואן. אוטובוסים המגיעים למקום: 2, 601.

מקדש טיֶין הוֹאוּ (天后宫, בסינית: Tianhou Gong)

מקדש טאואיסטי זה נבנה לכבודה של מָה דְזוּ (妈祖, בסינית: Mazu), אלת הים. היא נחשבת כמגינה על דייגים ויורדי ים ופופולארית במיוחד בדרום סין ובמדינות דרום מזרח-אסיה. היא בעלת שמות וכינויים רבים, ביניהם ניתן למצוא גם את הכינוי "קיסרית השמיים" (בסינית: טיאן הואו). המקדש מתפרש על פני שטח של 9,000 מ"ר והוא מקדש אלת הים הגדול ביותר בסין ומחוצה לה. הוא נבנה בשנת 1196 בזמן שושלת סונג הדרומית ושימש כמרכז להפצת הפולחן לאלה. בתקופת שושלות מינג (1407) וצ'ינג (1684) הורחב המקדש ושופץ שלוש פעמים. בשנת 1984 שופץ המקדש בפעם האחרונה.

כתובת המקדש: 南门天后路一号. כרטיס כניסה: 10 יואן. שעות פתיחה: 08:00-17:30. אוטובוסים המגיעים למקום: 5, 13, 101.

גשר לואו יאנג (洛阳桥, בסינית: Luoyang Qiao)

הגשר חוצה את נהר לואו יאנג מדרום לצפון בחלקה הדרומי של צ'ואן ג'ואו. זה הוא גשר האבן הראשון בסין שנבנה בעיר נמל, בנייתו החלה ב-1053 והושלמה ב-1059. בנייתו של הגשר נוהלה על ידי מושל העיר, צאי סיאנג, שגם נמנה על אחד מאמני הקליגרפיה של שושלת סונג. הגשר המקורי היה יותר ארוך מ-1,200 מטר ורוחבו היה 5 מטרים, 7 פאביליונים ו-9 פגודות אבן. בנייתו של הגשר מציינת צעד חשוב בבניית הגשרים.

לצורך בנייתו של גשר זה השתמשו בטכנולוגיה חדשנית שנוסתה לראשונה במפעל בנייה זה. לצורך בניית היסודות, נזרקו למים אבנים כדי ליצור סכר נמוך, אז הונחו על סכר זה אבני התמך. בנוסף, לצורך חיזוק יסודותיו של הגשר, הוכנסו צדפות מתחת ליסודותיו, בכוונה שימשיכו לחיות ולהתרבות. זאת, מכיוון שהנוזל שהן מפרישות יעזור בהידוק הקשר בין היסודות לעמודי התמך. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהשתמשו בייצור חי כדי לחזק מבנהו של גשר. מאז בנייתו, שופץ הגשר פעמים רבות. כיום אורכו 731 מטרים, עוביו 5 ובו 7 פגודות ופביליון אחד. אוטובוסים המגיעים למקום: 13, 19.

מקדש טוֹנְג הוּאָי גוּאָן יוּאֶה (通淮关岳庙, בסינית: Tonghuai Guanyue Miao)

ידוע גם בשמו העממי: מקדש גוּאָן דִי (关帝庙, בסינית: 关帝庙). המקדש משתרע על פני שטח של יותר מ-1,300 מ"ר והוא שופץ מספר פעמים במהלך המאה ה-20. זה הוא המקדש הגדול ביותר במחוז פוג'יאן המוקדש לאל המלחמה, גואן יו. אך מלבד אל המלחמה, סוגדים בו ל-24 דמויות נוספות של מצביאים וגנרלים מתקופת שלושת הממלכות. בהם יוּאֶה פֶיי, מצביא צבאי שנלחם כנגד הג'ורצ'נים של שושלת ג'ין שנחשב כמופת לנאמנות בהיסטוריה הסינית, ג'וּ-גֶה לִיאָנְג הנבון ורב התושייה, שהיה היועץ הצבאי של ממלכת שוּ, ג'אנג פיי האמיץ והישר שהיה אחד ממצביאי צבא שוּ וליוּ בֵּיי, המצביא שייסד את שושלת שו.

 מחיר כרטיס הכניסה: 10 יואן. אוטובוסים המגיעים למקום: 3,4,5,6,7,8,9,16,18,19,26.

הר צִ'ינְג יוּאָן (清源山, בסינית: Qingyuan Shan)

ההר מרוחק 3 ק"מ מהעיר ומשתרע על 62 קמ"ר, הפסגה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 572 מטרים. האזור מורכב בנוסף משני הרים נוספים, הר לינג (灵山, בסינית: Ling Shan) והר ג'יו ר'י (九日山, בסינית: Jiuri Shan). באזור זה ניתן לחזות בעדויות לתקופה בה שימש המקום כנקודת מפגש לתרבויות ודתות שונות שהתקיימו זה לצד זה. בהר צ'ינג יואן שוכן פסלו של לאו-דזה, שגולף שושלת סונג ושרד את פגעי מזג האוויר עד ימנו. זה הוא הפסל הגדול ביותר בסין של לאו-דזה, גובהו כ-5.5 מטרים ורוחבו 8 מטרים. בהר זה ניתן למצוא גם עדות לבודהיזם הטיבטי כפי שהוא בא לידי ביטוי בפסלן של שלוש הבודהות, שעוצבו בשנת 1292 בזמן שושלת יואן. הקברים המוסלמיים בהר לינג (灵山, בסינית: Ling Shan) הם האתר המוסלמי העתיק ביותר בסין. שני הקברים נבנו בשושלת טאנג בשביל שני תלמידים חשובים של מייסד דת האסלאם. בתקופה בה שימשה העיר נמל סחר חשוב, הגיעו סוחרים מרחבים העולם למקום. בהר ג'יוּ רְ'ה למעלה מ-80 כתובות שגולפו באבן בהן תפילה לרוח למסע שליו, המפורסמת ביותר שבהן היא משושלת סונג. הגעה: אוטובוסים מספר 3, 601. מחיר כרטיס כניסה לכל האתרים: 50 יואן.

מידע שימושי

שדה התעופה פו ג'יאנג (晋江国际机场, בסינית: Pujiang Guoji Jichang) הנמצא בקרבת העיר מקשר אותה לערים מרכזיות אחרות בתוך סין. בנוסף, ניתן להגיע לעיר באמצעות רכבת מערים אחרות בתוך המדינה.