שושלת ג'ואו- שקיעת המלוכה

בעוד שג'ואו המערבית מתוארת בספרות כתקופה של שגשוג, שלום ויציבות, ג'ואו המזרחית לעומתה נתפסת כתקופה של אנרכיה, מאבקים והתפוררות.

עם הגידול הדמוגראפי והתמעטות עתודות הקרקע החל כוחה של ג'ואו המערבית להיחלש.

מוקד העוצמה הפוליטי עבר בהדרגה מהמלך לראשי הנחלות בפריפריה, ואלה החלו להתחרות ביניהם על ההגמוניה בתחומי הממלכה. בית ג'ואו אמנם הצליח לשרוד, אך נאלץ להעביר את מרכז השלטון מזרחה. מעתה יהפוך שלטונה של השושלת לנומינלי בלבד, כשהכוח המעשי יעבור לידיה של שכבת האצולה.

בתקופה זו, המכונה ימי האביב והסתיו, הופיעו סימני ההתפוררות הראשונים של המבנה החברתי והפוליטי המסורתי שאפיין את שנותיה הראשונות של ג'ואו המערבית.

^{כלים מתקופת האביב והסתיו}

הממצאים הארכיאולוגיים מעידים גם על שינויים בתחום החקלאות, שהתבטאו במעבר לייצור כלי ברזל, בשימוש בבהמות משא לחריש ובפיתוח שיטות השקיה וניהול משאבי המים. השיפורים הטכנולוגיים הללו הביאו להגברת התפוקה החקלאית וליצירת עודפים.

קונפוציוס, גדול ההוגים הסינים ואביה המייסד של התורה הקונפוציאנית, נולד במחצית השנייה של התקופה. הגותו הושפעה ממאורעות זמנו, והוא ניסה לספק מענה לפתרונן של סוגיות מוסריות, פוליטיות וחברתיות, בחיפושו אחר הדרך שתשיב את הסדר על כנו ותשים קץ למלחמות.

^{קונפוציוס. אחד ההוגים המשפיעים ביותר על התרבות האנושית}