שושלת צ'ין: כל אשר תחת השמים

לאחר שחווה מעל ל- 2000 שנות עבדות ושעבוד, קיבל העם הסיני בברכה את לידתה של השושלת הקיסרית הריכוזית הראשונה, שושלת צ'ין (Qinchao בסינית: 秦朝). השושלת הוקמה בשנת 221 לפנה"ס על ידי שליט מדינת צ'ין, יִנְג גֶ'נְג, אשר הצליח לאחד לראשונה בהיסטוריה את כל שטחיה של סין תחתיו. הוא גם זה שהניח את התשתית המדינית למוסד הקיסרות, שימשיך להתקיים עד לנפילתו בשנת 1911. למעשה מקור שמה של סין במערב הוא בשושלת זו.

בשלהי תקופת המדינות הלוחמות (255-222 לפנה"ס) סין היתה מפולגת לשבע ממלכות עצמאיות כשכל אחת שלטה על שטח נפרד משלה. "שבע המעצמות"- צ'ין, צ'י, האן, צ'ו, יֵן, גָאו ו-וֶוי נלחמו זו בזו לאורך כל התקופה. מדינת צ'ין, ששכנה בחלקו הצפון מערבי והמבודד יחסית של האזור שהרכיב את סין דאז, הכירה מוקדם יותר משאר המדינות בצורך להנהיג רפורמות פוליטיות, אגרריות וצבאיות בשטחה. כתוצאה מכך, כוחה הלך והתעצם עד שלבסוף הצליחה להכניע את המדינות האחרות.

^{מפת צ'ין לאחר האיחוד}

בשנת 247 לפנה"ס הוכתר יִנְג גֶ'נְג, רק בן 13 אז, כשליט המדינה, אך הוא החל לשלוט בפועל רק בגיל 22. הוא זה שהנהיג את המהלך שהוביל בסופו של דבר לכיבושן של שש המדינות האחרות ולאיחודה של סין. הוא שינה את שיטת המשטר המלוכני שהיתה נהוגה בסין עד אז, הכריז על כינון הקיסרות הפיאודלית והעניק לעצמו את תואר הקיסר הראשון בהיסטוריה של סין – צ'ין שְה-הוּאָנְג (Qin Shihuang בסינית: 秦始皇) .

הרפורמות שהנהיג הקיסר הכריזמטי סייעו כאמור, להשלים את איחוד סין תוך פרק זמן קצר של 10 שנים בלבד. הוא הכניס שינוי תפיסתי לאיך שמדינה אמורה להתנהל. הוא בחר באידיאולוגיה הלגליסטית הפרגמטית, הרואה בחוק את התשתית התיאורטית להקמת המדינה וניהולה.

הקיסר ביטל את מערך ריבוי הממלכות החצי אוטונומיות שהיה נהוג בתקופת ג'ואו ובמקומו הקים מערכת אדמניסטרטיבית שנשלטת ממרכז אחד ומחולקת ל-36 מחוזות. ראשי המחוזות מונו על ידי השליט על פי כישוריהם ולא לפי קשרי הדם שלהם, כפי שהיה נהוג עד אז. הוא הקיף עצמו ביועצים ועוזרים איכותיים ואף הצליח למשוך אליו מנהיגים מוכשרים ממדינות אחרות בתמורה לשטחים ומשרות.

שילוב כל האלמנטים הללו הוא זה שנתן את המפתח האידיאולוגי להצלחתה של צ'ין.

מרכיב מהותי נוסף בתהליך איחודה של סין והפיכתה לאומה אחת היה איחודה של מערכת הכתב הסיני. עד לאותה תקופה היתה לכל אחת מהמדינות מערכת כתב משלה. ההבדלים בין מערכות הכתב השונות אמנם היו מזעריים, אך הם עדיין תרמו לשימורו של החיץ התרבותי בין הממלכות השונות. קיסר צ'ין קבע אם כן, את כתב החותם הקטן ככתב הרשמי, כתב שכלל הפשטה והאחדה סיגנונית של כל הסימניות השונות.

בנוסף, הוא אף איחד את יחידות המדידה והמטבעות הסינים. בדומה למערכות הכתב, בכל אחת מהמדינות היתה נהוגה שיטה שונה של יחידות מדידה. הסטנדרניזציה של יחידות המדידה והמטבעות תרמה רבות להתחזקות הכלכלה של המדינה.

בניגוד לשליטים שקדמו לו, קיסר צ'ין בחר להתעלם ממה שהתרחש בתקופה בסין שקדמה לו. הוא הרחיק לכת ואף פתח במאבק כנגד הדוקטרינות האחרות, בייחוד נגד הקונפוציאניזם והדאואיזם, שבמהלכו הורה על שריפתם של כל הספרים מהעבר, פרט לאלה שעסקו בתחומים שימושיים כגון רפואה, צבא, חקלאות וכו'. הוא אף השליט מדיניות כפייה וענישה כל-כך קשה שהשתיקה כל ניסיון למרד והתקוממות, והוציא להורג מלומדים רבים שניסו ללמד תיאוריות שונות מזו של הלגליזם.

מהלך מהותי נוסף היה איחוד החומות אשר הוקמו על ידי המדינות האחרות במטרה להגן על עצמן מפני פלישתם של השבטים הנומדים לממלכתן. לאיחוד החומות היתה חשיבות פסיכולוגית אדירה, שכן היא תרמה לתחושה של זהות משותפת בקרב בני העם והיוותה בנוסף גם חיץ סימלי בינם לבין השבטים "הברברים" שישבו מחוצה לה.

^{כרכרה מהמוזוליאום של קיסר צ'ין. אלפי חיילי טרקוטה ליוו אותו אל העולם הבא}

תחת הנהגתו החלו פרוייקטים של עבודות ציבוריות בקנה מידה שלא נראה כדוגמתו בעבר, כגון חפירת תעלות, סלילת כבישים, בניית סוללות למניעת שטפון ועוד. למעשה הנוהל המקובל עד היום בסין של גיוס בני אדם לעבודות ציבוריות גדולות פותח לראשונה בצ'ין.

אחד ממפעליו הגדולים של הקיסר היה בניית המוזוליאום וארמון הקיסר, מבנה תת קרקעי מרשים בעל מסדרונות ותעלות בהם הוצבו חיילי הטרקוטה הנודעים. המתחם נחשב לאחד מאתרי המורשת הלאומיים החשובים והידועים ביותר של סין.

למרות העובדה ששושלת צ'ין היא אחת מהשושלות הקצרות ביותר, אם לא הקצרה ביותר, אין ספק שזו השאירה מאחוריה מורשות רבות חשיבות, שהמשיכו להוות נדבך מרכזי בתרבות והמסורת הסינית לאורך ההיסטוריה. ואף על פי שהקיסר הראשון נחשב לאחת מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת, היה זה הוא אשר הצליח לאחד לראשונה את כל אשר מתחת לשמיים ולהניח את התשתית לעקרונות המדיניים והפוליטיים על פיהן סין מתנהלת עד היום.