מאת: גלובל טיימס תרגום: עמית אלעזר
כאשר לוקאס קארל, עובד משבדיה, התבקש בנימוס על ידי המנהל הסיני שלו לאסוף את חפציו ולעזוב את המשרד, הוא היה המום מכך שהכנות שלו גרמה לכך שאיבד את מקום עבודתו. הוא מספר שהכול התייחסו אליו בנימוס רב ובצורה ידידותית, דבר שככל הנראה גרם לחוסר ההבנה שלו את תרבות העבודה בסין."אני מגיע מתרבות בה אנשים רוצים לשמוע את האמת, ובתוך כך גם ביקורת. הייתי צריך לשים לב שהמצב שונה כאן, ואנשים אומרים מה שהמנהל רוצה לשמוע ועושים את הדברים הנכונים בזמן שהמנהל צופה בהם".
עם יותר מ-200 אלף זרים בעלי אשרת עבודה בסין, השתלבות בסביבת העבודה והבנת התרבות המקומית נהפכו לחשובים מאין כמוהם. הזרים שמועסקים במדינה לומדים בכוחות עצמם את אותם חוקים בלתי כתובים ומוסכמות חברתיות. במקביל, רבים מהם מתלוננים על ה"גואנשי", אותם קשרים אישיים אפופי תועלתנות, שהם המקפצה העיקרית (ואולי היחידה) בחברה הסינית.
בסטיאן פרוינד מגרמניה הגיע למסקנה דומה לאחר 5 שנות עבודה בסין. "במרבית הזמן מה שאומר המנהל הוא הקובע ועליך לציית לו בעיניים עצומות. עימות עם המנהל הוא לא דבר קל גם במדינות המערב, אבל כאן בסין הדבר לא מקובל." עוד הוא מספר, "כאשר אתה רוצה להביע דעה שונה, עליך להיות מאוד זהיר מתי אתה אומר את הדברים ולברור את מילותיך בקפידה." לדבריו, הוא שם לב כי החברות הסיניות ייצרו היררכיה פנימית - "אם בגרמניה עובדים זוכים בכבוד הודות לכישוריהם, הרי שבסין קשה יותר לזכות בו אלא אם כן המנהל מחבב במיוחד עובד מסוים".
" ככל שהאדם עבד זמן רב יותר ונמצא בדרג גבוה יותר, כך הוא יתנהג בצורה מתנשאת יותר כלפי עובדים חדשים או צעירים. אין לכך כל קשר לכישורים, ידע או יכולת. מדובר בתואר, בעמדה או בכמה זמן הוא נמצא בחברה וגם עד כמה המנהל מחבב אותו". עוד הוא מספר, כי הרגיש שהתפקיד שלו במהלך פגישות עם לקוחות החברה היה רק להראות את פניו המערביים, כך שהחברה תוכל לזכות בתדמית של חברה בינלאומית.
טד, שסירב לגלות את שמו המלא, הגיע לסין לפני 10 שנים ועבד בחברת לוגיסטיקה בינלאומית. הוא טוען כי הרגיש כי זרים לא נלקחים ברצינות במשרד, ומתייחסים אליהם כממלאים צורך זמני בלבד. הוא זוכר לטובה את היחס המנומס אליו, מה שיכול להיות נוח ומחמיא לפעמים. "אבל כשאתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, אתה לא יכול לנצל את הנימוס ולהניח שיש לך זכויות יתר."
עם זאת, טד מסתכל על הבעיה מזווית שונה. לדעתו הסיבה האמיתית היא חוסר ההכרות המוקדמות של מרבית הזרים עם התרבות הסינית. בנוסף, חלקם גם כלל לא מדברים סינית. "חיים בסין ללא יכולת לדבר את השפה יכולים לגרום לתחושת תסכול. אם אתה מסוגל לתקשר עם כל אחד מסביבך מבלי להזדקק לאנגלית, בסופו של דבר ישפיע הדבר על הדרך בה אתה חושב", הוא מוסיף.
