רפורמות במערך התושבות

המשרד לביטחון ציבורי בשיתוף הוועדה הלאומית לפיתוח ולרפורמה וכן משרדים ממשלתיים נוספים גיבשו טיוטה לרפורמות במערך רישום התושבות במדינה, כך הודיע אתמול (18 בדצמבר) סגן ראש המשרד לביטחון ציבורי, חוּאנג מינג. לאחר קבלת אישור מהממשלה הסינית, תישומנה הרפורמות מתוך מטרה להקים מערך תושבות חדש עד שנת 2020.

יש לציין, כי המליאה השלישית של הקונגרס הלאומי ה-18 הבטיחה להמשיך ולקדם רפורמות בתחום זה על ידי הקלות מסוימות ברישום התושבות.

לאחר יישומה של מדיניות הרפורמות הכלכליות, החלה הגירה המונית מהכפר אל הערים הגדולות ושיעור האוכלוסייה העירונית גדל במהירות. בשנת 1976 עמד שיעור האוכלוסייה העירונית על 15.4%, ואילו בשנת 2011 – לראשונה בהיסטוריה – עלתה האוכלוסייה העירונית על זו הכפרית ובשנה שעברה עמדה על 52.6%.

במהלך דיוני הממשלה בשבוע שעבר בנושא, ביקשה הממשלה לערוך צעדים מדודים על מנת לקדם עיור המבוסס על הגורם האנושי – ולא מקום הלידה. בהצהרה שפורסמה לאחר הכנס בן היומיים – בו נכחו גם נשיא סין וראש הממשלה – נאמר כי עיור הוא הדרך בה על סין לדבוק בתהליך המודרניזציה. ההצהרה הבטיחה להתיר כליל איסורים במערך התושבות בערים קטנות ועיירות, וכן התרה הדרגתית של השיטה בערים בינוניות במקביל לקביעת תנאים הגיוניים לערים הגדולות. עם זאת, ימשך פיקוח הדוק על האוכלוסייה בערי הענק במדינה.

לפי השיטה שהייתה נהוגה עד כה, המכונה חוּ-קוֹאוּ (Hukou, בסינית: 户口) כל אדם מקבל תעודת זהות אשר משייכת אותו למקום הספציפי בו הוא נולד. אותו אדם אינו רשאי לעבור ולהתגורר במקום אחר ללא קבלת היתר מהשלטונות, ואם בכל זאת החליט לעבור, הוא וילדיו מאבדים את זכויותיהם לדיור, חינוך, לשירותי בריאות ולכל השירותים האחרים מהם נהנה כל אזרח מן השורה. גם רמת הכנסה של אותו מהגר כפרי תהיה נמוכה משמעותית מזו של התושבים בעיר. עם זאת, מומחים הצביעו על כך שבתהליך זה מתגלות תכונות אופייניות של מה שמכונה עיור "מדומה". אותם מהגרים כפריים אינם נחשבים בפועל כתושבים של הערים אליהם היגרו, זאת בשל שיטת רישום האוכלוסין הנהוגה במדינה.

לדברי יואן צ'ונג-פה, סגן נשיא האקדמיה הסינית לפיתוח עירוני, צעד זה יסייע בעתיד לאוכלוסייה כפרית המעוניינת לעבור לערים קטנות. עם זאת, החלטה זאת תהיה חסרת משמעות למרבית מהגרי העבודה כיום. "מרבית מהגרי העבודה גרים בבירות של מחוזותיהם, שמכונות גם ערי ענק – דוגמת בייג'ין שנחאי וגואנג-ג'ואו. ערים קטנות או בינוניות אינן מוקד משיכה לחקלאים ולכן הם אינם חפצים להגר אליהן."

בנוסף, יש המעריכים כי תכנית זאת המציעה ליותר אנשים לעבור מאזורי הכפרים לערים תציב בעיות לוגיסטיות וכלכליות רבות. שֵנג גוּאנג-יאוֹ, חוקר באקדמיה הסינית למדעי החברה, טוען כי עיור המבוסס על הגורם האנושי ידרוש גם אספקת משאבים ציבוריים שווים לאוכלוסייה החדשה. דבר זה כולל בתוכו תחומים רבים כגון דיור וחינוך ולא רק הקלה של מערך רישום התושבות. לדבריו, מימון הוצאות אלו יהיה הנקודה הקשה ביותר לביצוע, במיוחד לאור עלייה בשיעור האוכלוסייה העירונית בעוד 400 מיליון איש במהלך העשור הקרוב.