לאן מועדות פניהן של הערים?

האקדמיה הסינית למדעי החברה פרסמה לפני מספר ימים כי שיעור העיור בסין עמד בשנת 2011 על 51.27% ואוכלוסיית הערים מנתה 691 מיליון נפש. בכך חצה בפעם הראשונה מספר תושבי הערים את ה-50%, דבר המסמל שיני מבני מחברה כפרית לעירונית ברובה.

דוח פיתוח הערים החמישי במספר, מזהיר כי בתחומים רבים עדיין נשארה מלאכה רבה. כך בתחום שימוש במקורות אנרגיה, איכות הסביבה, תחבורה, חברה ותכנון עירוני עומדת סין בפני אתגרים קשים.

לדבריו של ג'ואו דה-לו', סגן ראש מכון המחקר לאוכלוסין באקדמיה למדעי החברה של שאנדונג, "תהליך העיור הנוכחי שייך לעיור סביל, יש עוד צורך בזמן עד להופעתו של תהליך עיור אמיתי. תהליך העיור בסין הוא בבסיסו פירות תהליכי הפיתוח התעשייתי והמסחר. גדילתה של העיר מושכת הגירה אליה, אך המהגרים אינם זוכים לזכויות שוות לאלו של שאר התושבים."

ג'אנג יי, חוקר במכון לאוכלוסין ועבודה באקדמיה למדעי החברה של סין, מחזק את דבריו של ג'ואו. "המטלות המוטלות על סין בתחום העיור רבות וסבוכות. על הערים לפתוח את שעריהן לבאים, ולאפשר לכל אחד מהתושבים החדשים ליהנות בצורה שווה משירותיהן. רק אם המהגרים לערים יהפכו לתושבים מן המניין, ויזכו ליהנות מתנאים וזכויות השוות לאלו של תושבי הערים בעלי תעודת התושב בתחום הבריאות, החינוך והדאגה לקשישים- נוכל לראות בכך עיור אמיתי."

בבחינת המחוזות השונים, ב-15 מחוזות עבר שיעור העיור את ה-50%, בעוד שב-5 מחוזות נוספים עומד הוא על בין 45% ל-50%. עם זאת, במחוזות גאנסו, יונאן, גויג'ואו וטיבט עומד שיעור העיור על 40% בלבד.

על פי הערכות, באם ישמר שיעור עיור של 0.8 עד 1 נקודות האחוז בשנה, עד שנת 2020 יחצה שיעור העיור במדינה את ה-60%. כך, צופה הדוח שבתוך 20 השנים הקרובות, יהפכו בין 400 ל-500 מיליון מהגרים מהכפרים לתושבי הערים.