שינטרו אישיהארה, מי אתה בכלל

^{הערת המתרגם: העיתון בו פורסמה הכתבה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית של סין, והוא מוצא לאור על ידי הממשל המוניציפלי של שנחאי. הוא פועל מזה 63 שנים ותפוצתו במהדורה המודפסת  כ-700 אלף עותקים.}

שינטרו אישיהארה. כל הפרשה הזו קרתה בגלל האיש הזה. האיש הזה, שהחל את דרכו כסופר וכשחקן, ומאוחר יותר היה לפוליטיקאי ואף כיהן כמושל טוקיו, הוא סיבת ה"הלאמה" המגוחכת של איי דיאו-יו.

בניסיון לשוב מהפוליטיקה של הממשל המקומי לזירה הלאומית, הכריז אישיהארה על הקמתה של מפלגה חדשה, מפלגת הטאי-יאנג (מפלגת השמש, מילולית). הוא גייס כמות עצומה של כספים, וביים את הפארסה של "רכישת האיים", כיאה לפוליטיקאי ניצי חלקלק שכמותו. הכול כדי לשוב למרכז הבמה הפוליטית.

^{אישיהארה שינטרו. לא הכי אהוב בסין}

גם שתי המפלגות הנוטות ימינה, המפלגה הליברלית-דמוקרטית והמפלגה הדמוקרטית, מרגישות שהפעם הוא קצת הגזים. שר החוץ היפני, קואיצ'ירו גמבה, אמר שבהסתכלות על מעשיו והתבטאויותיו של אישיהרה, אין הוא סבור שהלה מתאים לתפקיד של הנהגת המדינה. מקיקו טנקה, שרת החינוך, התרבות, המדע, הספורט והטכנולוגיה, התבטאה בלגלוג: "במקום להיות שחקן כמו אחיו הצעיר יוג'ירו אישיהארה, הוא העדיף להיות לא יותר מאשר טרחן זקן."

^{מקיקו טנקה. התירה חרצובות לשונה}

גושי הוסונו, חבר המפלגה הדמוקרטית, ביקר את אישיהארה על כך שעורר סערה, פנה לרגשות לאומניים, ועודד שנאת זרים. אין כותב שורות אלו מעוניין להתערב בענייניה הפנימיים של יפן. אולם מעשיו של פוליטיקאי בזוי שכמותו, כזה שכוכבו ידעך לבטח, נותנים לעם הסיני ולציבור הבוחרים היפני נקודת מבט מפוכחת על סוגיית איי דיאו-יו.

אישיהארה הוכיח שלא חסרים ביפן פוליטיקאים אופורטוניסטים. הוא החל את דרכו הפוליטית כחבר במפלגת הליברלית-דמוקרטית. בשנת 1989 ניסה להשתמש בפרסום שזכה לו כדי להיבחר לראשות המפלגה, אך הפסיד לטושיקי קאיפו, דבר שהוכיח שגם במפלגתו שלו רבים לא הסכימו עם דרכיו. הוא עזב בכעס את המפלגה, רץ לתפקיד מושל טוקיו וניצח. מעמדתו החדשה, הוא ביקר בחריפות את המפלגה הליברלית-דמוקרטית חדשות לבקרים.

בשעה שבנו נובוטרו אישיהארה רץ לראשות המפלגה, אישיהארה האב שוב הפך את עורו ונהיה לתומך נלהב; כדי לסלול את הדרך לבנו, הוא הגדיל לעשות ופצח בסאגת רכישת איי דיאו-יו. דבר זה לא הועיל, ובנו, גם הוא, לא הצליח להיבחר לראשות המפלגה. עכשיו כאשר אזלו כל התכסיסים, שינטרו אישיהארה שוב חומד את כס השלטון.

^{אישיהארה הבן}

מלבד חשיפת פרצופו שלו, חשף אישיהארה גם את דו פרצופיותה של יפן ונטייתה הניצית ביחסי החוץ שלה עם סין. גישתה העוינת של יפן כלפי סין לא השתנתה, אך יחד עם זאת אין יפן מונעת מעצמה מלנצל את הכלכלה הסינית. הדבר יצר מצב מוזר בו מצד אחד יפן לוחצת את סין מבחינה פוליטית וצבאית, ומצד שני מסתמכת על קשריה הכלכליים עמה. אישיהארה בעצמו חשף פעם את הגישה התוקפנית היפנית באומרו ש"גם אם הלוחמים ימותו ברעב, הם עדיין יהיו עם קיסם בפיהם". כוונתו היא שגם אם הכלכלה תינזק מהידרדרות היחסים עם סין, יפן לא תיסוג מעמדתה. כשהוא ראה את התועלת הכלכלית בעריכת אולימפיאדה בטוקיו בשנת 2016, הוא לא היסס והגיע לאולימפיאדת בייג'ין כדי לדאוג לאינטרסים האלו. אולם לאחר שיפן יצאה מהתמונה, הוא חזר לטבעו האנטי-סיני, ואף כינה את סין "שִינָה", אותו כינוי משפיל בו השתמשו הפולשים היפנים בעבר הלא רחוק.

אישיהארה המחיש לעולם פעם נוספת את נטיותיה המיליטריסטיות של יפן. במהלך השנים האחרונות, השתמשה יפן בצמיחתה הכלכלית של סין כאמתלה לחיזוק הצבא שלה והאצת ההתחמשות שלה. בשנת 2012 היא תיארה את סין כ"סיבה לדאגה לקהילה האזורית והעולמית". כשנשאל אישיהארה בדלתיים סגורות על ההשלכות של קניית האיים, אמר: "גם אם קניית האיים תביא למלחמה עם סין, עדיין אקנה".

^{אישיהארה האח}

בעיני כתב זה, שינטרו אישיהארה הוא דוגמה שלילית שיש ללמוד ממנה, דוגמה בעלת ערך. חבל שמפלגת השמש נראית יותר כמו מפלגת שקיעת השמש. או כפי שתיאר זאת לי שאנג-יין, משורר בתקופת שושלת הטאנג: "מה יפה היא שקיעת החמה, קצרה דרכה היא, לחשכה."