משבר החוב האירופי: הזווית הסינית

לאחרונה חזרה ראש ממשלת גרמניה, אנגלה מרקל, על כמה נתונים מספריים: אוכלוסיית אירופה תופסת נתח של 9% מכלל אוכלוסיית העולם, והתמ"ג האירופי עומד על 25% מסך התמ"ג הגלובלי. אף על פי כן, ההוצאות בתחום הרווחה והסעד עומדות על 50% בהשוואה לשאר מדינות העולם. נתונים אלו יכולים להסביר מדוע לא ניתן להמשיך ולדבוק במדיניות הרווחה האירופית.

אירופה תמכה עד לא מכבר ברעיון כי על האוכלוסייה כולה ליהנות ממדינות רווחה מהעריסה ועד למוות. לאורך זמן רב, מדיניות הרווחה האירופית הפכה לסימן ההיכר של היבשת, וכונתה אף "המייצבת החברתית", הפותרת שסעים חברתיים שונים. עם זאת, הרי שדווקא מדיניות זאת טומנת בחובה את זרעי הפורענות של חוסר היציבות ביבשת.

בראש ובראשונה, מדיניות זאת מעכבת את הפיתוח הכלכלי. מערכת הרווחה הקיימת מתעלמת ממנגנון השוק להקצאת משאבים ומדגישה חד צדדית את ביטחונם הסוציאלי של העובדים, על ידי הגברת נטל המיסים שעל כתפי החברות האירופיות. כל אלו גורמים לכך שהחברות האירופיות אינן יכולות לנצח בתחרות העולמית הקשה. מרבית החברות באירופה מעבירות את פסי הייצור שלהן לאזורים אחרים, דבר הפוגע בתעשייה האירופית.

שנית, אם ניקח את יוון לדוגמה, יסודות כלכלת המדינה אינם יציבים, ומלבד שינוע סחורות דרך הים, ייצוא שמן זית ותיירות הרי שאין לכלכלתה יסודות יציבים. עם זאת, בתחום הרווחה שמרה המדינה על מדיניות מפליגה. קצב צמיחת כלכלת יוון עומד על 5.6%, אך צמיחת שירותי הרווחה הגיעה ל-9.4%.

נוסף על כך, מדיניות הרווחה הקיימת גם החלישה את הלכידות החברתית. באופן בלתי מורגש, מדיניות זאת שינתה את אופיים הלאומי של התושבים. אם בעבר היו מלאי חיים ויצרתים, הרי שכיום הם מתנהלים בעצלתיים וכל מבוקשם הוא ליהנות מחיי תענוג משמימים. אל מול המצב הכלכלי הקשה, מתקשים האירופאיים לשנס מותניים ברגע האמת ולפעול בזמנים אלו. עובדה מטרידה נוספת היא תהליך הזדקנות האוכלוסייה באירופה, כמו גם החרפת הסתירה בין הדרישות בתחום הרווחה לכלכלה המדשדשת.

לא מעט אנשים באירופה מבינים שלא ניתן להמשיך ליישם את מערכת הרווחה מהעריסה ועד הקבר. בעקבות כך החלו ממשלות שונות באירופה לנקוט בצעדי רפורמה על מנת להפחית את העול המוטל על הממשלה והחברות בתחום הרווחה. עם זאת, שינויים אלו הם כמובן רק תחילתה של דרך רצופה בחתחתים.

אירופה, בעלת הצמיחה הכלכלית הנמוכה, האבטלה הגואה אך שירותי הרווחה המופרזים, ממשיכה במשחק בין הרווחה החברתית לאיזון הפיננסי. הקשיים הכלכליים והבעיות החברתיות מתערבבות זו בזאת ללא הבחנה בין סיבה ותוצאה. בנייתה של מערכת רווחה בריאה, תוך שמירה על האיזון בין הגינות לרווח הן שאלות עימן מתמודדות כעת מדינות אירופה.