אנימציה סינית, פניה לאן?

על פי נתוני המנהל הלאומי לרדיו, קולנוע וטלוויזיה, ייצרה סין בשנת 2011 כ-260 אלף דקות של אנימציה – 18% יותר מאשר בשנת 2010. תעשיית הסדרות והסרטים המצוירים בסין מתפתחת בקצב מהיר, אך מומחים טוענים דווקא כי דרכה להכרה בשוק הסרטים הבינלאומי עדיין ארוכה.

הפער בין תעשיית סרטי האנימציה הסינית לזו הבינלאומית עדיין גדול. התפתחותה המוגבלת של התעשייה בסין נובעת לא רק עקב מחסור בכשרונות וביצירתיות, אלא גם עקב היעדרה של שרשרת אספקה מסודרת.

"השגנו התקדמות משמעותית כל כך באיכות כמו גם בכמות של המוצרים שיוצאים מסין, אולם יש לנו דרך ארוכה עד שנגיע למסכי הקולנוע בעולם," אמר ג'ין דה-לונג, במאי שהשתתף בפסטיבל הבינלאומי ה-8 לאנימציה, שנחתם בתחילת החודש. זהו הכנס הגדול ביותר מסוגו בסין אשר מתרחש מדי שנה בעיר האנג-ג'ואו. "בהתייחס לתוכן ולעיצוב, סרטים רבים יכולים היו להיות טובים הרבה יותר. כרגע ישנם רק מוצרים בודדים שאפשר להחשיבם כייחודיים. רובם פשוט בינוניים," הודה ג'ין.

^{"הכבשה השמחה"(Xiyangyang, בסינית: 喜羊羊), תכנית האנימציה הפופולרית ביותר היום}

ההכנסות מסרטי אנימציה בסין עמדו בשנת 2011 על 60 מיליארד יואן (כ-9.5 מיליארד דולר). לשם השוואה, מכירותיהן של אולפני הענק וולט דיסני עמדו על 40 מיליארד דולר. לדבריהם של אנשי התעשייה, הסיבה העיקרית ליכולתם המוגבלת של מפיקים סיניים להשיא רווחים היא היעדר שרשרת אספקה מסודרת, ולאמיתו של דבר מרבית מחברות הסרטים מכניסות כסף מזכויות שידור בטלוויזיה ולא בקופות הכרטיסים.

לדבריו של ג'ין, סרטי האנימציה זוכים לביקוש רב, ויש להם "זמן מדף" ארוך יותר מאשר לסרטי קולנוע אחרים. יחד עם זאת, הם מצריכים השקעה גדולה וטומנים בחובם סיכון, כמו צורך בלתי צפוי בהארכת לוח הזמנים בשל עיכוב בהפקה הפיסית של הסרט. לדבריו, שרשרת אספקה יעילה תפתור בעיה זו.

על פי המערכת של כתב העת למדעי החברה בסין, ישנם כעת יותר מ-2,400 בתי-ספר להכשרת אנימטורים, בהשוואה לשניים בלבד בשנת 2000, אולם נכון לעכשיו 90% מחברות הסרטים לא מייצרות רווחים. אפשר להתעודד בכך שהמגזר עובר שינוי מבני, ושמשקיעים רבים לוטשים עיניהם אל שוק הסרטים המקומי.