שוברי הקופות של הוליווד שוברים את שוק הסרטים בסין

מקור: יומון סין תרגום: מנג צ'ינג לין ויואב וולנסקי

ב-18 בפברואר חתמו סין וארה"ב על הסכם סחר הדן בייבוא וייצוא של סרטים. על פי ההסכם, כל שנה תייבא סין מארה"ב 34 "שוברי קופות", תוספת של עוד 14 סרטים בהשוואה ל-20 הסרטים שהיא מייבאת כל שנה נכון לעכשיו. מרבית מהסרטים יהיו סרטי תלת-מימד או סרטי IMAX, והם צפויים לגרוף בקופות סין רווח של בין 13%-25%. ההסכם החדש למעשה בא לענות על דרישות השוק – גידול מהיר במספר בתי הקולנוע, מ-6,200 אולמות קולנוע בשנה שעברה ל-16 אלף ,אולמות עתידיים בעוד 3 שנים, בין היתר גם של אולמות תלת-מימד ו-IMAX.

אנשי מקצוע מובילים בתעשיית הסרטים של סין חוששים שהסכם זה ידחוק את רגליהם של הסרטים הסיניים. מפיק הסרטים גואן יה-די (Guan Ya Di, בסינית: 关雅荻) אמר כי בתחום הסרטים "בעוד שלהוליווד יש את ה'תותחים הכבדים', תעשיית הסרטים של סין היא כמו חבורת אנשים המצויידים במאצ'טות". כיצד מסוגל צבא מאצ'טות לעמוד בפני תותחים? מאז הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי, פעלה הממשלה במרץ על מנת לעכב את כניסתם של שוברי הקופות מחו"ל, בתקווה שהדבר יקנה לתעשיית הסרטים המקומית זמן לייצר "תותחים כבדים" משל עצמה, אולם ללא הועיל.

^{34 סרטי תלת-מימד ואיימקס במקום 20 בכל שנה}

האם התחרות האגרסיבית מצד שוק הסרטים הבינלאומי היא הבעייה היחידה? בשבוע האחרון, חלק את תחושותיו הבמאי המפורסם, פנג סיאו-גאנג (Feng Xiao Gang, בסינית: 冯小刚), בקול טרוניה: "תשוקתי לסרטים הולכת והופכת רפה יותר, ואני מתחיל לתעב את אורח החיים הזה. אולי זה הזמן להיפרד. נראה כי אין יותר שאפתנות בתעשיית הסרטים, ונותר רק קושי." הוא אמנם חזר בו מדבריו מאוחר יותר, אולם מילותיו משקפות את רוח הדברים בתעשיית הסרטים.

ההסכם החדש עורר דיון סוער. שֵה צ'ואָן, פרופסור בחוג לקולנוע של אוניברסיטת שנגחאי, ציין כי לייבוא של מספר כה רב של סרטים אמריקנים תהיה השפעה גדולה על רווחיותם של הסרטים הסינים. בשנה שעברה, הכניסו קופות הכרטיסים בסין 13 מיליארד יואן – מתוכם 6 מיליארד של הכנסות מסרטים מיובאים, רובם מארה"ב. תוספת זו של 14 סרטים זרים לשנה תטה את מאזני הרווחיות לטובת הסרטים המיובאים עוד יותר, ולסרטים הסיניים – במיוחד לדלי התקציב מבינהם – יהיה קשה מאוד לשרוד את התחרות. לאחרונה אף טען בכיר בתעשיה בחוסר אופטימיות: "אם הממשלה לא תשכיל לשנות את מדיניותה ולסייע לסרטים הסיניים, דינם יחרץ".

בין כל קריאות השלילה ישנם גם כאלו הרואים את החוק באור שונה. לדעתו של הבמאי ואנג סיאו-שואי, הקהל דווקא אוהב סרטים סיניים יותר מאשר סרטים מיובאים, אם איכותם טובה באותה מידה. ההסכם עשוי לעודד יוצרי סרטים סינים לשפר את איכות המוצר שלהם, ולעשות סרטים טובים שיציגו את השקפת העולם והערכים הסינים. קבלה של הסרטים הזרים תטרוף את הקלפים בתעשיית הסרטים הסינית ותנקה אותה מבעלי השררה שנמצאים בה הודות לתהילת העבר, מזל, או "כשרון" לכאורה, ותיתן פתח לאנשים חדשים. בטווח הרחוק, לדבריו, זה עדיף.

וואנג ג'ינג (בסינית: 王晶), בימאי מהונג-קונג, בכלל חושב שלהסכם החדש תהיה השפעה מזערית, מאחר ובין כה וכה ארה"ב לא מייצרת יותר מ-20 שוברי קופות בשנה, ואין סיבה לחשוש מאותם 14 סרטים נוספים. בעלי אולמות קולנוע מברכים על ההסכם, מן הסיבה הפשוטה שיותר סרטים פופולריים בסין יניבו להם יותר רווחים.

על מנת לקדם את תעשיית הסרטים בסין ניתן לפעול בכמה מישורים. ראשית, יש לשפר את איכותם של הסרטים הסיניים. מלבד זאת, ניתן להוציא את הסרטים הסיניים בעיתוי כזה כך שהתחרות עם הסרטים המיובאים תהיה מועטה. בנוסף יש ליישם רפורמה בגוף האחראי על הפיקוח על הסרטים, מאחר ועבודתו איטית וגורמת לעיכוב ביציאתם של סרטים חדשים. לבסוף, יש לפתוח בתי-קולנוע בערים פחות מפותחות ולנסות לפתח בהן שוק לסרטים.