זעזועים עונתיים במאזן המסחרי של סין

ב-15 למארס כינס דובר משרד המסחר הסיני, שֶן דאן-יאנג, מסיבת עיתונאים בה השיב על שאלות הנוגעות למסחר וההשקעות הזרות בחו"ל.

"הסיבות שהביאו את סין לגרעון במאזן המסחרי בחודש פברואר השנה עשויות להיות רבות במספר. ייתכן שהיה זה שיפור מעמדם של החברות הסיניות בעיני היבואנים בחו"ל והעלייה בהיקף הייצוא, וייתכן שהיה זה בגלל תמרוץ המסחר הממשלתי שהתרחש בשנים האחרונות. מה שבטוח הוא שהסיבה העיקרית היא תנודתיות עונתית," ניסה שן להרגיע.

העלייה המהירה בעלויות כח העבודה היא כמו אבן ריחיים על צווארן של החברות המעורבות בסחר בינלאומי. היא מצמקת את נתח הרווחים שלהן ומחלישה אותן מבחינה תחרותית. מדינות מתפתחות שכנות כמו ויאטנם, הודו וכו', משמשות כאלטרנטיבה זולה לענק הייצור הסיני, וזוהי מגמה שרק הולכת ומתחזקת.

^{להיקפי הייצוא ולייבוא השפעה מכרעת על גובה שכר העובדים}

סך היקף המסחר בחודש פברואר השנה עמד על כ-260 מיליארד דולר – עלייה של 29.4% לעומת שנה קודמת. הייצוא עמד על כ-114 מיליארד דולר והייבוא על כ-146 מיליארד דולר, הפרש של של כ-31.5 מיליארד דולר שיוצר גרעון במאזן המסחרי.

שֶן דאן-יאנג הוסיף ואמר בהודעתו, כי נסיון של שנים קודמות מלמד שתקופת ראש השנה הסיני ידועה ככזו שמביאה איתה תנוּדתיוּת גדולה. לפני ראש השנה נוטה הייצוא להיות גדול לעומת הייבוא, ולאחריו, להיפך. בתקופת החג, סין נופשת מעבודה לתקופה של בין שבוע לשבועיים. לכן, לאחר החג היקף הייבוא מרוכז יותר. מעבר לכך, שֶן מצביע על העובדה שהיקף הייבוא בשנה שעברה היה קטן מן הרגיל, מה שגורם לגידול בהיקף הייבוא השנה להיראות גדול יותר לכאורה.

שֶן אינו סבור שהגרעון יתארך לחודשים הבאים. בראייה רחבה, המאזן המסחרי השנתי יהיה בעודף. נוסף על כך, העודף במאזן המסחרי ילך ויצטמצם, בתקווה שיגיע לאיזון בין הייבוא לייצוא. הצעד הבא יהיה הוצאה לפועל של מדיניות ממשלתית אשר תשמר את יציבות סחר החוץ והצמיחה.

בהתייחסו לסוגיית עלותו ההולכת ומתייקרת של כח העבודה, במיוחד בחברות שתוצרתם מיועדת לייצוא, אמר שֶן שהבעייה סבוכה ודורשת ניתוח מעמיק. מנקודת מבטם של העובדים, שיפור תנאי השכר הוא חיובי, מן הסתם. התרומה לשיפור רווחתם של אזרחי סין – מקורה אינו רק ברגולציה מאקרו-כלכלית ומדיניות ממשלתית, אלא גם בהשפעתו של סחר החוץ המתפתח על העלייה בשכר. מלבד זאת, העלייה בשכר העבודה עשויה אף לשפר את איכות הניהול בחברות ולהוביל לעלייה בפריון העובדים.

ואולם, ייקור כח העבודה טומן בחובו גם אתגר. משנת 2011 ואילך חלה עלייה של 22% בממוצע בשכר המינימום בערים ובמחוזות כמו בייג'ין, שנחאי, ג'יאנגסו, גואנגדונג, ג'ה-ג'יאנג. הדבר יצר קושי כלכלי על עסקים, במיוחד על עסקים קטנים העוסקים בסחר בינלאומי. על קובעי המדיניות בסין מוטלת המשימה לשמור על האיזון בין שני אינטרסים אלו – רווחת העובדים מחד, ומאזן מסחרי תקין מאידך.