האזרח הפשוט למען תעשיית הרכב

מה חושב האזרח הפשוט על בחירתם של בעלי השררה בכל הנוגע לכלי הרכב שלהם? סקר דעת קהל שנערך לפני ימים אחדים מראה כי 80.5% מאמינים שעל הרכבים להיות מתוצרת סין, 60.4% חושבים שהם לא אמורים להיות יוקרתיים, 60% חושבים שרכבים אלו צריכים להיות עם פליטת גזים נמוכה ו-44.1% חושבים שהם לא צריכים להיות מנקרי עיניים.

בימים האחרונים פרסם משרד התעשייה והמידע של סין מסמך המפרט את רשימת דגמי כלי הרכב אותם יכולים משרדי הממשלה לרכוש. מתוך רשימה זו, למעלה מ-400 דגמים הם מתוצרת סין.

סקר שנערך בשבוע שעבר על ידי עיתון הנוער של סין, בו השתתפו כמעט 4,500 גולשים, מגלה כי 83.4% מביעים עניין בידיעות חדשותיות הדנות בכלי רכב בבעלות ממשלתית. 89.2% מהגולשים מאמינים שעל הממשלה לרכוש כלי רכב מתוצרת סין. ראוי לציין כי 30% מהנשאלים בסקר היו עובדי ממשלה בעצמם.

^{הוצאה של כ-400 מיליארד יואן על רכישת כלי רכב ממשלתיים בשנה}

השבועון "כלכלת סין" פרסם נתונים מטעם משרד האוצר ומטעם הועדה הלאומית לפיתוח ולרפורמות, המראים כי בשנת 2010 היו ברשות הממשלה למעלה משני מליון כלי רכב, שעלותם הכוללת הייתה בין 150-200 מיליארד יואן. הנתונים לא כללו כלי רכב של בתי חולים, בתי ספר, תאגידים לאומיים, צבא וכו'. נציג הקונגרס העממי, סגן ראש הלשכה לסטטיסטיקה במחוז הוּבּיי, יהֶ צ'ינְג, ציין לפני מספר ימים כי ההוצאה השנתית האמיתית ודאי עומדת על כ-400 מליון יואן בפועל, או אפילו מעבר לכך.

סגן המזכיר הכללי של איגוד סוחרי המכוניות, לוּאוֹ ליֶי, טען כי בהשוואה לשנים קודמות, בהן ענף ייצור כלי הרכב הסיני היה חלש יחסית, לאחרונה יש התקדמות משמעותית מבחינת עיצוב ואיכות הדגמים, וכעת כלי הרכב הסינים כבר עומדים בתקנים ובקריטריונים של הממשלה. לדעתו, משרדי הממשלה מקבלים תקציב ממשרד האוצר הסיני, ועל כן עליהם להירתם למאמץ ולתמוך בפיתוח תעשיית הרכב של סין.

פרופסור ס'וּ הואן דוֹנְג מהחוג לניהול ממשלתי של האוניברסיטה המרכזית לפיננסים, מצביע על שתי הסיבות העיקריות שעומדות בלב העניין הציבורי בצי המכוניות הממשלתי. מצד אחד, חלק מן העובדים הממשלתיים רואים ברכב שניתן להם כדבר תפנוקים וסמל למעמד. מצד שני, הרכבים נקנים על חשבון כספו של משלם המיסים לטובת אלו אשר לכאורה רודפים אחר נוחיותם האישית ולא מייחסים חשיבות להתפחותה של התעשיה הלאומית, ולמשלם המיסים אין דרך לפקח על כך.

הואן דונג הוסיף: "רפורמה ברכש כלי הרכב בבעלות ממשלתית זקוקה קודם כל לשיטת ניהול תקציב יעילה; שנית, יש לעורר מודעות בקרב העובדים הממשלתיים בנוגע לחשיבות ההתפתחות הכלכלית ושימור התעשיות הלאומיות. לבסוף, יש להקים מנגון אשר יאפשר שקיפות ושבאמצעותו יוכל האזרח הפשוט לפקח על הוצאות הממשלה.