קו פרשת המים: רוב עירוני

לפני ימים אחדים פרסמה האקדמיה הסינית למדעי החברה דוח, הכולל ניתוח של מצב החברה במדינה ותחזית לשנת 2012. ממצאי הדוח חושפים כי לראשונה בהיסטוריה, עלתה בשנת 2011 האוכלוסייה העירונית על זו הכפרית, והיא עומדת כיום על למעלה מ-50%.

מנתוני מפקד האוכלוסין ה-6 שנערך במדינה עולה, כי בשנת 2010 תפסו תושבי הערים 49.7% מכלל אוכלוסיית סין. בהשוואה לנתוני המפקד הקודם, שנערך בשנת 2000, ניכרת עלייה של 13.5 נקודות האחוז בגודלה של האוכלוסייה העירונית. נתונים אלה מראים, כי ההתפתחות הכלכלית והחברתית המהירה, שחווה סין מאז שנת 2000, קידמה מאוד את תהליך העיור בה.

לדברי לי פיי-לין, ראש החוג לסוציולוגיה באקדמיה הסינית למדעי החברה, סין נמצאת כיום בעיצומה של תקופה בה הדגש העיקרי הוא על החברה העירונית ולא על העיסוק בחקלאות. שינוי זה מתבטא באורח החיים, תרבות הצריכה, ענפי התעסוקה ומערכת הערכים של האזרחים.

העובדה כי יותר ממחצית אוכלוסיית סין יושבת בערים מתקבלת ברגשות מעורבים. יש המברכים על האצת תהליך העיור ועל השינויים המהותיים שעתידים להתרחש בעקבותיו בחברה. מנגד, יש מי שמציין כי תהליך זה טרם הושלם ובמהלכו התעוררו בעיות שונות שיש לתת עליהן את הדעת. דוגמה לכך ניתן לראות בנהירת תושבי הכפרים לערים, מהגרים אלה נמצאים אמנם פיזית בעיר אך ליבם ושורשיהם נותרו עוד בכפר שעזבו. זהו מקרה טיפוסי של "עיור חלקי", והבעיה העיקרית היא כי חלק מהתושבים החדשים אינם זוכים לזכויות ולמעמד החברתי של תושבי העיר הוותיקים.

לאור המצב הקיים, יש לפעול ולשפר את המערכות השונות, הקשורות לתהליך העיור, ולמנוע הישנות מקרים של "עיור חלקי". יש להתייחס לכל תושבי העיר ללא משוא פנים, מהגרים ווותיקים כאחד. רק כך יזכה הציבור ליהנות מפירות השינוי המתחולל במדינה.