דרוש סדר עירוני חדש

אין זה סוד כי רמת העיור של סין היא הגבוהה ביותר בעולם. על פי תחזיות מעודכנות של הבנק העולמי, עד לשנת 2020 מספר הערים בסין שאוכלוסייתן תמנה למעלה ממיליון איש יגיע ל-80.

נכון לסוף שנת 2008, עמד שיעור העיור בסין על 45.6% ואוכלוסיית הערים מנתה 607 מיליון נפש. דוח המדיניות הפיסקלית לשנים 2011\2010 שפירסם מכון המחקר לכלכלה ופיננסים של האקדמיה הסינית למדעי החברה מצביע על כך כי אם יישמר קצב הגידול הנוכחי של כ-1% בשנה, יחצה שיעור האוכלוסייה העירונית בסין, עד לסוף שנת 2015, את רף ה-50%. השינוי בתפרוסת האוכלוסייה עולה בקנה אחד עם התמורות המבניות בחברה ובכלכלה של סין, אשר נמצאית בעיצומו של תהליך מעבר מחברה חקלאית-יצרנית לחברה עירונית-צרכנית.

^{האוכלוסייה העירונית צומחת בקצב של 1% בשנה בממוצע}

לפי הדוח, תהליך העיור משחק תפקיד חשוב בהמשך הצמיחה הכלכלית ותנופת הפיתוח של סין. אם לוקחים בחשבון כי בעתיד תחול ירידה בביקושים החיצוניים למוצרים סיניים, סין צריכה לחפש את מנועי הצמיחה החדשים שלה בתוך אוכלוסייתה, קרי, להגביר את הצריכה המקומית. הקצאה הולמת של משאבים בפיתוח העירוני תאפשר מחד גיסא הקמה של תשתיות החיוניות לפיתוח כלכלי ותמשוך יותר השקעות לערים, ומאידך גיסא תתרום ליצירת מקומות עבודה, לעלייה באיכות החיים של האוכלוסייה העירונית, לאספקת שירותים טובים יותר ולשיפור רווחתם של התושבים. כל אלה יסייעו בהמרצת הצריכה הפרטית של שירותים וסחורות ומכאן בעידוד צמיחתם של השווקים המקומיים.

עם זאת, הדוח מצביע על כך שבפועל קיימת אי התאמה בין "איכותו" של תהליך העיור ובין צרכי הפיתוח הכלכלי-חברתי של האזרחים במדינה. לאחר יישומה של מדיניות הרפורמות הכלכליות, החלה הגירה המונית מהכפר אל הערים הגדולות. שיעור האוכלוסיה העירונית גדל מ-15.4% בשנת 1976 ל-45.6% בשנת 2008. אולם מומחים מצביעים על כך שבתהליך זה מתגלות תכונות אופייניות של מה שמכונה עיור "מדומה". אותם מהגרים כפריים אינם נחשבים בפועל כתושבים של הערים אליהם היגרו, זאת בגלל שיטת רישום האוכלוסין הנהוגה במדינה.

^{המהגרים הכפריים אינם נהנים מהזכויות הבסיסיות להם זוכים התושבים המקומיים} 

לפי שיטה זו, המכונה "שיטת ההוקאו" (Hukou בסינית: 户口), כל אדם מקבל תעודת זהות אשר משייכת אותו למקום הספציפי בו הוא נולד. אותו אדם אינו רשאי לעבור ולהתגורר במקום אחר ללא קבלת היתר מהשלטונות, ואם בכל זאת החליט לעבור, הוא וילדיו מאבדים את זכויותיהם לדיור, חינוך, לשירותי בריאות ולכל השירותים האחרים מהם נהנה כל אזרח מן השורה. גם רמת הכנסה של אותו מהגר כפרי תהיה נמוכה משמעותית מזו של התושבים בעיר.

על מנת לחסל את תופעת העיור המדומה, על מקבלי ההחלטות ליטול את היוזמה ולהשקיע את המשאבים הנחוצים בשיפור רמת חייהם של אותם מהגרים כפריים, ולהביא לכך שהם וילדיהם יוכלו להינות מאותן הזכויות שנועדו לאפשר לכל אדם רמת חיים בסיסית, ומכל השירותים מהם נהנה כל אזרח אחר בעיר.