נאנג'ינג - הבירה הדרומית

מאת: CRI תרגום: סו' ג'יה וליאת סוזנה 

נאנג'ינג (Nanjing, בסינית: 南京, מילולית: "הבירה הדרומית"), בירת מחוז ג'יאנגסו, אשר שוכנת על גדותיו הדרומיות של נהר היאנגצה, היא אחת הערים המעניינות והמיוחדות ביותר בסין והיא אוצרת בתוכה מטען היסטורי ותרבותי אדיר המקנה לה נופך וממד מרתק מאין כמוהו.

ההיסטוריה הארוכה של נאנג'ינג מתחילה בתקופת המדינת הלוחמות (שנת 472 לפנה"ס), אז הוקם במקום מבצר צבאי ממנו התקיפו חיילי מדינת יו'אה את אויביהם ממדינת צ'ו.

בשנים שלאחר מכן, ידעה העיר תקופות זוהר רבות. סון צ'ואן, אחד השליטים מתקופת שלוש הממלכות, העביר בשנת 229 את בירתו לג'יין-יה, נאנג'ינג של היום, זאת במטרה לחזק את מעמדו באזור העמק המרכזי של נהר היאנגצה. מאז ואילך נבחרה נאנג'ינג לשמש כבירה הקיסרית של לפחות שש שושלת סיניות נוספות.

שמות רבים ניתנו לנאנג'ינג (או לאזור בו היא יושבת) במהלך ההיסטוריה, אך היה זה ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג (לימים הקיסר טָאי-דְזוּ), אביה המייסד של שושלת מינג שהעניק לה את שמה כפי שהוא היום. בשנת 1356, כאשר עמד בראש מרד האיכרים שהביא לבסוף לנפילתה של שושלת יואן המונגולית, הצליח ג'ו לכבוש את העיר, שנקראה אז יינג-טיֶין פוּ. בשנת 1368, עם ייסודה של קיסרות מינג, שינה ג'ו את שם העיר ועשר שנים אחר-כך קבע אותה כבירתו.

מתוך מטרה לבסס את שלטון הקיסרות ולספק הגנה לעיר הבירה, החליט ג'ו לבנות חומה סביב נאנג'ינג. החומה, שאורכה המקורי היה כ-35 ק"מ היא חומת העיר הגדולה והארוכה ביותר שנבנתה אי פעם בהיסטוריה האנושית. החומה נשתמרה כמעט במצבה המקורי וכשני שליש ממנה עדיין עומדים על תילם עד היום.

את ההכרזה על הקמת הרפובליקה הסינית ערך סון יאטסן, מי שנחשב לאבי האומה, בשנת 1912 על אדמת נאנג'ינג. העיר אף נבחרה פעמיים לשמש כבירת הרפובליקה, עד שפלשו כוחות הצבא האדום לעיר ושחררו אותה מידיה של המפלגה הלאומית. עם ההכרזה על הקמתה של סין החדשה ב-1 באוקטובר 1949, נקבעה בייג'ין כעיר הבירה החדשה.

כשם שידעה נאנג'ינג זמנים מופלאים של עושר ושגשוג, כך היא גם חוותה את הרגעים הקשים ביותר בהיסטוריה הסינית, יותר מכל עיר אחרת במדינה. כאן נחתם "הסכם נאנג'ינג", הראשון מבין סדרה של הסכמי שלום משפילים שנכפו על סין על-ידי שמונה המעצמות האימפריאליסטיות שישבו בתחומה, לאחר שזו נחלה מפלה מוחצת במלחמת האופיום הראשונה. במסגרת הסכמים אלו, שכונו בשם "החוזים הבלתי שווים", נאלצה קיסרות צ'ינג לאפשר פתיחתן של חמש ערי נמל גם למסחר וגם למגורי קבע של זרים ואף לוותר על טריטוריות שהיו חלק ממנה, כדוגמת הונג-קונג, אותה מסרה לידי בריטניה.

ב-13 בדצמבר 1937, במסגרת מלחמת ההתנגדות ליפן, פלשו כוחות הצבא היפני לתוך נאנג'ינג וכבשו אותה. מיד אחר-כך החלו החיילים בשורה של מעשי טבח, פשעי מלחמה מהאכזריים בתולדות האנושות שנמשכו שישה שבועות, במהלכם הם אנסו באכזריות את נשות העיר ורצחו מעל ל-300 אלף מתושביה. טראומת הימים ההם טבועה עמוק בזכרונם של התושבים, ספוגה באבניה ובמרצפותיה של העיר, לעולם לא תישכח. מומלץ לבקר במוזיאון לזכר הטבח המציג, בין היתר, עדויות מצמררות של אלה אשר הצליחו לשרוד את הזוועות.

כמו רוב הערים הגדולות בסין, נאנג 'ינג מפתחת במהירות ובמהלך העשור האחרון התחוללו בה שינויים עצומים. כבישים ומסילות רכבת מודרנית מחברות אותה עם רוב הערים הגדולות ברחבי סין ובדומה לאחיותיה מבייג'ין ושנחאי, היא הפכה למטרופולין תוססת עם חיי לילה סוערים, גורדי שחקים, מלונות פאר, ואינספור מרכזי קניות יוקרתיים הכוללים גם חנויות מותגי אופנה בינלאומיים.

שער ג'ונג-הואה (Zhonghua Men, בסינית: 中华门 מילולית: "השער הסיני")

שער ג'ונג-הואה הוא השער הדרומי של חומת העיר נאנג'ינג. מגדל השער שבנוי בחלקו הפנימי מרהיב בגודלו והוא מזכיר בצורתו דגם מוקטן של טירה. מדובר במערכת ביצורים שסיפקה הגנה לעיר הבירה הקיסרית מפני מתקפת אויב. המגדל השתמר כמעט בשלמותו עד ימינו.

במקור שמו של השער היה "שער איסוף האוצרות". האגדה מספרת שכאשר הורה הקיסר טאי-דזו על בנייתו של השער, הקרקע עליו הוקם שקעה בכל פעם מחדש. רק לאחר שהוחלט לקבור תיבת אוצר מתחת לאדמה במקום בו הונחו יסודות השער, הצליח זה לעמוד איתן ויציב.

שמו של השער שונה ל"שער הסיני" על ידי אנשי המפלגה הלאומית בשנת 1931, מתוך מטרה לציין את זכר אירועי מהפכת סִינהָאי של שנת 1911 שהובילה להקמת הרפובליקה הסינית שנה לאחר מכן.

מחיר כניסה: 25 יואן

ההר הסגול (Zijin Shan, בסינית: 紫金山)

ההר הסגול שוכן ברובע ג'ונגשאן-מֶן שבמזרח נאנג'ינג. להר שלוש פסגות, הגבוהה ביניהן מתנשאת לגובה של כ-450 מטרים. על פסגה אחרת ישנו מצפה כוכבים, אחד המפורסמים בסין, שבנייתו הושלמה בשנת 1934. בימים בהירים נוצצת הכיפה הלבנה שעל גג המצפה למרחוק תחת קרניה של השמש. בכל רחבי ההר פזורים אתרים הסטוריים חשובים.

בעבר נהנה המצפה ממוניטין רב, בעיקר בזכות שלל הטלסקופים והמכשירים הנדירים בהם החזיק. כיום מתפקד המקום כמצפה כוכבים מחקרי. כרטיס כניסה למצפה: 15 יואן.

 
^{אחוזת הקבר של טאי-דזו}

בנוסף למצפה, בכל רחבי ההר הסגול פזורים אתרים הסטוריים חשובים. לרגלות מורדותיו הדרומיים של ההר שוכנת אחוזת הקבר של טאי-דזו (Ming Xiaoling, בסינית: 明孝陵), הקיסר הראשון של שושלת מינג ושל אשתו, הקיסרית מה. האחוזה, שמכונה בשם קברי מינג סיאו-לינג, היא מהגדולות והמרשימות בסין. המבנה כולו הוא מופת לסגנון הבניה הייחודי ולאמנות הגילוף באבן שאפיינו את שנותיה הראשונות של שושלת מינג. כרטיס כניסה: 70 יואן

 
^{המוזוליאום של סון יאטסן}

עוד באותו אזור שוכן גם המוזוליאום של סון יאטסן. המוזוליאום נבנה כשכיוונו הוא מצפון לדרום והוא מכיל מספר מבנים, ביניהם קשת הזיכרון, הדרך המובילה לקבר עצמו (דרך הקבר), היכל המזבח ותל הקבורה.

שעות הפתיחה: 6:00-18:30 כרטיס כניסה: 80 יואן. ניתן לרכוש כרטיס משולב לשתי אחוזות הקבר ב-140 יואן.

אל ההר הסגול ניתן להגיע באמצעות קווי אוטובוס 9 ו-20, וגם באמצעות קו מס' 1 של הרכבת התחתית.

מקדש קונפוציוס (Fuzi Miao, בסינית: 夫子庙)

מקדש קונפוציוס, הידוע גם בשם "פוּ-דְזְה מיאו", שוכן על הגדה הצפונית של נהר צ'ין-הוּאָי. הוא נבנה לראשונה בשנת 1034 בתקופת שושלת סונג. במהלך ההסטוריה ניזוק המבנה פעמים רבות כשאת הפגיעה הקשה ביותר ספג בימי מלחמת ההתנגדות ליפן, אז נשרף כמעט עד היסוד. המבנה שנמצא במקום כיום הוא שיחזור משנת 1984.

המקדש יושב בתוך קומפלקס עצום הכולל, בין היתר, גם את האקדמיה הקונפוציאנית ואת אולם הבחינות (Jiangnan Gongyuan, בסינית: 江南贡院)  אליו הגיעו נבחנים מכל אזור דרום סין.

דרומית לשער הכניסה למקדש ישנו קיר מסכים ענק בנוי לבנים באורך של 110 מטרים. באולם הפנימי של היכל דה-צ'נג ניתן לחזות בפסל בדמותו של קונפוציוס, הגדול ביותר במדינה וב-38 לוחות עשויים זהב, כסף ואבן ירקן על גביהם מתואר סיפור חייו של הוגה הדעות הגדול בהיסטוריה הסינית.

שעות הפתיחה של המקדש: 8:00-21:00 כרטיס כניסה: 30 יואן. כניסה לאולם הבחינות כרוכה בתשלום נוסף של 20 יואן.

מידע שימושי: נאנג'ינג היא אחת הערים הגדולות בסין. היא מקושרת בטיסות ורכבות עם כל הערים המרכזיות במדינה ומציעה מגוון רחב של בתי מלון - ממלונות פשוטים וזולים עד מלונות יוקרה מפוארים.

יחד עם ווּהאן וצ'ונג-צ'ינג, נחשבת נאנג'ינג לאחד מ"שלושת הכבשנים" של סין. לכן מומלץ להימנע מלהגיע לביקור עיר בחודשי הקיץ.