שושלת מינג

מאת: CRI תרגום: ליאת סוזנה

בשנת 1368 הכריז ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג, או בשמו הקיסרי מינג טָאי-דְזוּ, על הקמתה של קיסרות מינג (Ming בסינית 明) ועל נָאנגִ'ינְג כעיר הבירה. זו הפעם הראשונה מזה כ-400 שנים שסין כולה היתה מאוחדת תחת שליטה מלאה של קיסרות סינית האנית, וגם הפעם האחרונה, שכן הקיסרות הבאה שתתפוס את מקומה תהיה שושלת צ'ינג המנצ'ורית. 31 השנים בהן שלט הקיסר ג'וּ עמדו בסימן חזרה לדפוסי ניהול ושליטה ריכוזיים והישענות על המבנה הפיאודלי. ג'ו נהג בפקודיו ביד קשה ודיכא באלימות כל ניסיון להסתה או מרד. לאחר מותו, הוכתר נכדו הוּאָנְג סוּן-ג'יֶין לקיסר, אך הוא הודח לאחר שנים ספורות בהפיכה צבאית על-ידי דודו ג'וּ דִי, שתפס את מקומו בשלטון.  ג'וּ דִי העביר בשנת 1421את בירת השושלת לבייג'ין, והניח את היסודות להקמתם של העיר האסורה ושל מקדש השמיים, שבנייתם תיארך כ-14 שנים בלבד.

^{מינג טאי-דזו. מקים שושלת מינג}

 קיסריה הראשונים של מינג נתפסים במסורת ההיסטוריוגרפית כשליטים אסרטיביים וכשרוניים, אשר הצליחו גם להרחיב את שטחיה של הקיסרות וגם להשכין בה שלום, שגשוג ויציבות. בתקופתם נרשמו הישגים מרשימים בתחום החקלאות, הדפוס, הברזל והפלדה, בתעשיית המשי והפורצלן ובתחום בניית האוניות. יש הטוענים כי בתקופה זו החלו להופיע הניצנים הראשונים של כלכלה קפיטליסטית. על אף שהוא זכור כשליט אכזר, הקיסר הראשון של מינג הורה על חלוקת אדמות לעניים ואף העניק להם הטבות והקלות רבות במיסים. במקביל הוכנסו סוגי גידולים רבים שלא הופיעו בעבר, כגון גידולי תירס, בטטה, בוטנים ואפילו טבק.

 
^{סין תחת שליטתה של אימפרית מינג (בחום)} 

על אף שמינג טָאי דְזוּ היה קונפוציאני, וככזה הוא אמור היה לפעול במלוא העוצמה כנגד מעמד הסוחרים, המסחר דווקא זכה בתקופתו לשגשוג חסר תקדים. אמנם סחר החוץ הוצא אל מחוץ לחוק, אך עם זאת הגידול בייצור והעושר של מוצרי הצריכה בשילוב עם שיפור משמעותי בנתיבי התחבורה בימיים והיבשתיים כאחד, הביאו לשגשוגן של מרכזי מסחר רבים בערים כדוגמת נאנג'ינג, גוּאָנְג-ג'וֹאוּ, בייג'ין, סוּ-ג'וֹאוּ והָאנְג-ג'וֹאוּ. העוצמה של מינג המוקדמת באה לידי ביטוי באופן מרשים גם בשבעת המסעות הימיים, עליהם ניצח גֶ'נְג הֶה, סריס ממוצא מוסלמי, אשר הצליח להגיע אפילו עד לחופיה המזרחיים של אפריקה.