גוּידֶה: נווה מדבר פסטורלי

גוּידֶה (Guide, בסינית: 贵德), היא עיירה עתיקה הממוקמת בנפה הנושאת את אותו שם, בחלקו המזרחי של מחוז צ'ינגהאי. העיירה אשר הוקמה בשנת 1380 בתקופת שושלת מינג, שוכנת בעמק מוקף פסגות הרים נישאות מכל עבר, סמוך לגדותיו של הנהר הצהוב. גם לאחר יותר מ-600 שנים הצליחה גוידה לשמור על צביונה ההיסטורי - מרביתם של המבנים העתיקים כמו גם החומה המקיפה את העיר, נותרו עומדים על תילם גם לאחר מאות שנים של פגעי טבע וכיום הם משמשים מוקד עליה לרגל לחובבי היסטוריה וארכיטקטורה קדומה.

העיר העתיקה גוידה - הוקמה על ידי קיסר מינג בשנת 1380 לספירה

האווירה הרוחנית השורה על גוידה מורגשת מיד עם המעבר בשער הכניסה אל תוך תחומיה. העיירה מנוקדת במקדשים קונפוציאנים, דאואיסטים ובודהיסטים אשר משמשים כסימן ההיכר של העיירה ומושכים אליהם אלפי מאמינים בכל שנה מכל קצוותיה של סין.

^{פוויליון קיסר הג'ייד במהלך עונת הסתיו} 

המקדש הקונפוציאני השוכן בחלקה המזרחי של העיירה, הוא היחידי בכל סין אשר הצליח לשמר את צורתו המקורית מתקופת שושלת צ'ינג, אז הוקם. יש הטענים כי מקדש זה אותנטי יותר מזה הממוקם בעיר צ'ופו, עיר הולדתו של קונפוציוס. מאחורי המקדש ממוקם פוויליון יוהואנג (בסינית: 玉皇阁, מילולית: פוויליון קיסר הג'ייד), מקדש דאואיסטי אשר נבנה בפקודתו של ואנלי, קיסרה של שושלת מינג. המקדש שמתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים, משקיף אל עבר הנהר הצהוב. במהלך הטיפוס במדרגות המקדש ניתן לחוש את המבנה כולו מתנועע עם הרוח, אולם התחושה המתקבלת היא איננה של פחד אלא של התרגשות עצומה. הנוף הנשקף ממרומי המקדש משכר ביופיו. רוח קרירה מלטפת ברכות את הפנים וממלאת את הלב בתחושה של רוגע ושלווה בלתי ניתנת לערעור. הנהר הצהוב מתפתל ומתעקל לו כנחש מים ענק, כמו חובק את העיירה מכל עבר.

מאז שחר ההיסטוריה הבטיח הנהר הצהוב את קיומה של העיירה גיודה ושימש מקור חיים לאדם ולחי בסביבותיה. על שתי גדותיו של הנהר ממוקם פארק יער הנהר הצהוב (בסינית: 黄河森林公园). ובין שפע העצים והצמחייה העבותה שוכנים להם בתיהם של האיכרים המתגוררים באזור. למעשה, העיסוק המסורתי בחקלאות הוחלף כבר לפני מספר שנים בתעשיית התיירות, המשמשת כיום כמקור הפרנסה העיקרי של התושבים. חלק גדול מבתי האבן באזור הוסב לבתי אירוח מפנקים המותאמים לתיירות. פריחת עצי האגס באביב, היא חלק בלתי נפרד מההוויה והתרבות המקומית ובכל שנה בחודשי אפריל ומאי, כשניחוחות מתקתקים ממלאים את האוויר, חוגגים התושבים את פסטיבל פריחת האגס.

^{הפארק הגיאולוגי הלאומי של גוידה: תצורות סלעים מוזרות, אגמים צלולים ונופי דאנסיה עוצרי נשימה}

גוידה אמנם רחוקה מסינינג מרחק של 114 ק"מ בלבד, אך בדרך יש לעבור דרך הר לה-ג'י (Laji shan, בסינית: 拉鸡山) שפסגתו מתנשאת לגובה של 3,820 מטרים מעל לפני הים. פירושו המילולי של שם ההר בשפה הטיבטית הוא "מקום שאפילו נשר לא יכול לעבור בו", זאת משום שההר הוא מהגבוהים במחוז צ'ינגהאי. יש הטוענים כי ההר קיבל את שמו גם משום שבמקום מתרוצצים להם עופות חופשיים. ממעלה ההר נשקפים מראות של נוף עוצר נשימה, עם מרחבים אינסופיים של שדות מרעה ושמיים בהירים. את משטחי העמק הירוקים הפרושים לנגד העיניים מנקדים עדרי כבשים, פרות, סוסים ויאקים בתמונה פסטורלית של הטבע בשיא הדרו.

לאחר שעוברים את ההר וממשיך בדרך דרומה לכיוון סינינג, הטופוגרפיה מתחלפת לפתע ומראות של נופי דאנסיה אדומים בוערים בעיניים שכאילו מביטות על ים אינסופי של להבות. זהו למעשה הפארק הגיאולוגי הלאומי של גוידה בו סלעים בתצורות מוזרות למראה מתמזגים עם נופי הדאנסיה האדומים ואגמי הטורקיז הצלולים.

מידע שימושי

נפת גוידה שוכנת במרחק של 114 ק"מ מהעיר סינינג, בירת מחוז צ'ינגהאי. בכל חצי שעה יוצא אוטובוס מסינינג לכיוון העיר העתיקה גוידה, אשר עובר במסלולו דרך הר לה-ג'י והפארק הגיאולוגי הלאומי של גוידה. מחיר כרטיס הנסיעה הוא 44 יואן. מומלץ להגיע לאזור בין החודשים מאי לספטמבר. כרטיס הכניסה לעיר העתיקה גוידה עולה 50 יואן. ניתן ללון בבתי ההארחה או בבתי התושבים בתוך העיר בעלות הנעה בין 80-270 יואן ללילה לחדר זוגי. כרטיסי הכניסה למקדש הקונפוציאני ולפוויליון קיסר הג'ייד עולים 5 יואן ו-50 בהתאמה.