ניוג'יה: הרובע המוסלמי של בייג'ין

ניוגְ'יֶה (Niujie, בסינית: 牛街, "רחוב הפר") הוא שם הרחוב שבו ובסביבתו מתרכזת האוכלוסייה המוסלמית בבייג'ין, בני מיעוט ההווי. טיול קצר בשכונה, אשר ממוקמת מדרום למרכז העיר, הוא הזדמנות טובה לבקר במסגד הגדול והעתיק ביותר בבירה הסינית, לטעום אוכל מוסלמי משובח וגם תירוץ טוב לקפוץ לדרום העיר – אזור מגורים עצום, שונה באופיו מיתר חלקי בייג'ין, אשר מטיילים זרים פוקדים אותו לעתים נדירות בשל מיעוט האתרים ההיסטוריים והתיירותיים שבו.

האוכלוסייה המוסלמית בבייג'ין עתיקת יומין כמעט כמו העיר עצמה, ולה קשר הדוק להתפתחותה. כבר בתקופת שושלת טאנג החלו סוחרים מוסלמים – ערבים, פרסים ומרכז אסיאתים – להגיע אל סין בדרך המשי ולהתיישב בחלקים שונים בתוכה, בין היתר באזור בייג'ין של היום. אחרי התמוטטות שושלת טאנג התרחבה האוכלוסייה המוסלמית באזור, וגדלה במיוחד בזמן שושלת ליאו החיטאנית ששלטה בצפון סין מראשית המאה ה-10 עד ראשית המאה ה-12, אז גם נבנה המסגד בבייג'ין אשר קיים עד היום. עם חלוף השנים, האוכלוסייה המוסלמית נטמעה באוכלוסייה הסינית בכל ההיבטים פרט לדת וללבוש (הגברים ולעתים גם הנשים נוהגים לחבוש כיפה לבנה). אף על פי שהם מוכרים כמיעוט לאומי רשמי בסין, בני ההווי זהים כמעט לחלוטין לשכניהם בני ההאן.

^{הצריח של המסגד הגדול בבייג'ין}

המסגד המפואר בניוג'יה (בסינית: 牛街礼拜寺), הגדול ביותר בבייג'ין, נוסד בשנת 996 לספירה בשנת כהונתו ה-14 של הקיסר טונגהה לשושלת ליאו על ידי מלומד ערבי בשם נאצר א-דין. המסגד הורחב ושופץ במהלך שושלות יואן, מינג וצ'ינג, עד שהגיע לשטחו הנוכחי, 6,000 מ"ר. בשנת 1979 עבר המסגד שיפוץ מקיף ומאז חזר להיות פעיל – בכל יום פוקדים אותו בני השכונה לתפילות היומיות ובימי שישי ובחגים מוסלמיים הוא הומה אף יותר, מטבע הדברים.

כמו המסגד הגדול בסיאן, הדבר הראשון שבולט לעין בכניסה למסגד בבייג'ין הוא שהוא נראה כמו מקדש סיני לכל דבר ועניין, אולי פרט לכיתוב בערבית המעטר את הכניסה למבנים השונים. רק כאשר מציצים באולמות התפילה – של הגברים והנשים – אפשר לראות בבירור אלמנטים ערביים ומרכז-אסיאתיים, כמו הקשתות הרבות שעליהן חקוקות קליגרפיות בערבית, המצטטות פסוקים מן הקוראן. שני המבנים המאחסנים את לוחות הזיכרון במתחם המסגד ניצבים סימטריים זה לזה ונראים מבחוץ ממש כמו מגדל תוף ומגדל פעמון המאפיינים מקדשים סיניים גדולים. גם המינרט (הצריח) שונה מאוד מהמחזות המוכרים לנו ממסגדי המזרח התיכון או מרכז אסיה. למרבה הצער, מי שאינו מוסלמי לא מורשה להיכנס – גם מחוץ לשעות התפילה – אל תוך אולמות התפילה היפהפיים, ונאלץ לצפות בהם רק מבחוץ. כרטיס הכניסה למסגד עולה 10 יואן (חינם למוסלמים).

בסביבת המסגד, הרחוב הראשי והסמטאות אמנם איבדו כבר מקסמם אחרי שהבתים הקטנים ושוקי הרחוב הוחלפו בבנייני מגורים גבוהים וסופר-מרקטים, אך האזור עדיין מלא במסעדות מוסלמיות – רבות מהן עצומות ממדים – המגישות ממיטב המעדנים מהמטבח של מיעוט ההווי ומהמטבח האויגורי. בכל רחבי סין ובכלל זאת בבירה בייג'ין רבבות מסעדות מוסלמיות, אולם רובן מסעדות קטנות המגישות אוכל עממי או אוכל רחוב. בניוג'יה תמצאו גם אפשרויות רבות לאוכל מוסלמי "יוקרתי" יותר, ותוכלו לטעום כמה ממנות הדגל של המטבח המפואר הזה. ברחוב ובסביבתו גם לא מעט חנויות המוכרות מוצרים מקומיים מסינג'יאנג, כמו פירות יבשים ותבלינים לצד חפצי אמנות ואבני ירקן.

^{מערך מזון מהיר, נוסח מוסלמי}

לניוג'יה אפשר להגיע בקלות ברכבת תחתית. קחו קו מס' 2 עד לתחנת Changchunjie (בסינית: 长椿街) והמשיכו ברגל עוד כ-10-15 דקות לכיוון דרום או קו מס' 4 עד לתחנת Caishikou (בסינית: 菜市口) והמשיכו ברגל עוד כ-10 דקות לכיוון מערב.