בחזרה לתקופת האבן

בתי התושבים המסורתיים בנוייים על פי המודל הארכיטקטוני המאפיין את צפון סין – חצר מסורתית הסגורה מארבעה צדדים (סְה-הֶה-יוּ'אן). בדרך כלל כמה מדרגות מובילות אל תוך הכניסה לחצר, וסביבה מתהלים חיי המשפחה בחדרי הלינה במטבח (שלעתים ממוקם בחצר עצמה, תחת כיפת השמים) ובחדר משותף המתפקד על פי רוב גם כמזבח זעיר לאבות המשפחה. עם זאת, חצרות האבן המסורתיות ביו'גי'אצון משרות אווירה "כבדה" יותר מאחיותיהן בבייג'ין או בפינגיאו אשר בנויות לבנים, ולכן גם אם אין זה נכון בהכרח, בעיני המבקרים החצרות מותירות רושם שהן עתיקות יותר. בכפר לא פחות מ-300 חצרות כאלה, שבתוכן למעלה מ-4,000 חדרי אבן. החצרות בכפר שונות זו מזו ולכל אחת מאפיינים משלה, ולכן כדאי לנצל את השיטוט ברחובותיו כדי להיכנס לכמה שיותר חצרות ששעריהן פתוחים ולהתרשם מהייחוד האדריכלי של כל אחת מהן.

^{כניסה לחצר "השער הכפול", אחת החצרות המסורתיות היפות ביוג'יאצון}

בכפר כמה מבני ציבור עשויים כמעט כולם – איך לא – אבן. ביניהם מספר מקדשים קטנים, אחד מהם מוקדש לאלה הבודהיסטית גואן-יין. כן תמצאו את מקדש האבות המרכזי של משפחת יו', את מוזיאון הכפר המוקדש לתרבות האבן וממוקם ליד מגרש החניה וקופת הכרטיסים ובמת תיאטרון פתוחה. מבין כולם, המבנה הבולט והסמלי ביותר הוא ביתן צִ'ינְגְליָאנְג, מבנה בן שלוש קומות הניצב בקצה המזרחי של הכפר. הביתן נבנה בשנת 1581 על ידי תושב הכפר יו' סיצ'וּן, אשר הקדיש את כל כולו לבנייתו. יו' תכנן לבנות בניין בן 9 קומות, אך העבודה הקשה הכריעה אותו וכאשר נפצע וחלה נאלץ להסתפק במבנה הקיים, בן שלוש קומות "בלבד". עד היום – מספרים תושבי הכפר - אפשר עוד לראות את טיפות דמו של יו' סיצ'ון הפצוע על רצפת האבן בקומה התחתונה. בכל שלושת קומות הביתן, העליונה שבהן עשויה דווקא מעץ, אפשר לראות דמויות צבעוניות – בודהיסטיות וקונפוציאניות – השוכנות בערבובייה בחדרים הקטנים. מהקומה השלישית של הביתן תצפית נפלאה על הכפר כולו ועל הטרסות שסביבו.

^{ביתן צ'ינגליאנג, בכניסה המזרחית לכפר}

ביקור ביו'ג'יאצון הוא הזדמנות נדירה לראות כפר צפוני מסורתי וייחודי שהשתנה מעט מאוד עם השנים במרחק קצר יחסית מהבירה בייג'ין. אפילו בחופשות ובחגים מספר המטיילים הסינים המבקרים במקום מועט יחסית, ורובם מטיילים "יודעי דבר" הבאים להעריך את השקט והשלווה ולהתפעל מהארכיטקטורה המסורתית, בדיוק כמוכם. כדאי לנצל את הביקור בכפר גם לטייל רגלית בסביבה – אחד המסלולים המומלצים במיוחד הוא להרחיק כקילומטר בלבד מזרחה לאורך הכביש עד לכפר דאנגצ'ו'אן (Dangquan, בסינית: 当泉), כפר אבן עתיק נוסף הבנוי על צלע ההר. כפר זה הוקם בתקופת הקיסר סיאו דזונג משושלת מינג (סוף המאה ה-15) על ידי בני משפחת ווּ, שעברו לכאן מטאי-יו'אן, בירת מחוז שנאסי היום. כיום נמנים בכפר 210 בתי אב וגרים בו 780 תושבים. רובם, בדומה ליו'ג'יאצון, הם זקנים וילדים, שכן צעירים רבים נודדים לערים הגדולות בחיפוש אחרי עבודה והם משאירים את ילדיהם לגדול עם הסבא והסבתא.

דאנגצ'ו'אן – ייתכן בשל יחסי ציבור לקויים – אינו נהנה מן המוניטין של אחיו הגדול ממערב, אך ככפר אינו פחות יפה ממנו, גם אם קטן במקצת. רחוב אחד מטפס במעלה הגבעה, וממנו מסתעפות שמונה סמטאות, אחדות ישרות ואחרות עקלקלות. בכפר כ-110 חצרות עתיקות וכמה מקדשים קטנים, ומקיפות אותו טרסות אבן שמזכירות במקצת את טרסות האבן העתיקות והנטושות שאפשר למצוא בהרי ירושלים.

^{דאנגצ'ו'אן. בתי אבן עתיקים וטרסות נטושות למחצה}

מידע שימושי

הגעה: כפר האבן יו'ג'יאצון יכול להיות תחנה בדרך מבייג'ין לפינגיאו או לאתרים ההיסטוריים שבמחוז הנאן. ביציאה מבייג'ין, הצעד הראשון הוא לנסוע ברכבת לבירת מחוז הביי שְה-גְ'יָה-ג'ואנג, שאליה יוצאות רכבות מהירות מתחנת הרכבת המערבית של בייג'ין (שעתיים) במשך כל היום. מחוץ לתחנת הרכבת של שה-ג'יה-ג'ואנג יש לקחת קו 9 אל תחנת האוטובוס המערבית של העיר (בסינית: 西王客运站). משם יוצאים אוטובוסים בכל 20 דקות אל העיירה ג'ינגסינג (Jingxing, בסינית: 井陉), בנסיעה שאורכת קצת פחות משעה. מג'ינגסינג יש לקחת אוטובוס לכיוון לָאנְגְווֹ (Langwo, בסינית: 狼窝), אשר עוצר בכפר האבן. שכירת רכב עם נהג מג'ינגסינג עד הכפר תעלה לכם 50-60 יואן (לכיוון אחד).

בהמשך המסלול רכבות מהירות משה-ג'יה-ג'ואנג יוצאות לכיוון בירת שאנסי, טאי-יואן (משם אפשר להמשיך לפינגיאו) או דרומה לכיוון מחוז הנאן. אם יש לכם כמה שעות להרוג בשה-ג'יה-ג'ואנג, תוכלו לשוטט מעט במרכז העיר הרועש שצמוד לתחנת הרכבת ממערב ועמוס במרכזי קניות מודרניים לצד אינספור דוכני אוכל ומספר בלתי נתפש של סניפי KFC. שוחרי ההיסטוריה מוזמנים לבקר במוזיאון הביי המצוין (בסינית: 河北省博物馆, קו 55 מתחנת הרכבת). ביקור בכפר אפשר לשלב גם עם טיול בהר צָאנְגְיֵין, כ-30 קילומטרים משם (ראו בעמוד הבא).

^{מבשלים ארוחת ערב במטבח תחת כיפת השמים באחת החצרות המסורתיות בכפר}

לינה: אף על פי שאפשר לבקר בכפר האבן כטיול יום משה-ג'יה-ג'ואנג – ולמשוגעים מביניכם, אפילו מבייג'ין (כמעט ארבע שעות לכל כיוון) – כדי לספוג את האווירה המיוחדת וליהנות מהשקט והשלווה שמציע הכפר כדאי ללון בו לילה אחד, הגם שתנאי הלינה בסיסיים מאוד. עם הגיעכם לכפר יחכה לכם סדרן שיוביל אתכם לקופת הכרטיסים (כרטיס כניסה לכפר – 30 יואן), ויברר אתכם אם ברצונכם לבלות את הלילה באחד מבתי התושבים. באופן עקרוני, ה"סמכות" לארגן מקום לינה נמצאת בלעדית בידיו, אבל אם המקום שהוא מארגן אינו מוצא חן בעיניכם או אם אתם רוצים לחפש לבד, אפשר לצאת לשוטט בכפר, להיכנס לחצרות ולנסות למצוא מקום בכוחות עצמכם. שליטה בסיסית בסינית יכולה לעזור לשכנע את המקומיים שאינם נוטים לקבל אורחים בלי אישור הסדרן להלין אתכם. מתוך כוונות טובות דווקא, ייתכן שהסדרן ינסה לסדר לכם מקום לינה באחת החצרות המשופצות וה"מודרנית" לכאורה, אך אלה לרוב נטולות כל אופי ואם הגעתם עד לכאן כדאי להתאמץ ולמצוא בעצמכם חצר עתיקה ששמרה על המראה המקורי שלה.

בכל מקום בכפר מחיר הלינה קבוע – 25 יואן לאדם, מחיר הכולל שלוש ארוחות בסיסיות (המורכבות מלחמניות מאודות ודייסת אורז. אם ברצונכם להזמין מנות נוספות תצטרכו להוסיף כסף בהתאם להזמנה). ברוב המקומות הלינה היא על קאנג – מיטת לבנים מסורתית האופיינית לצפון סין שבחורף מחוממת באש המובערת תחתיה. ברבות מהחצרות המסורתיות יש אמנם חיבור לחשמל, אך אין מים זורמים, ואלה מגיעים מבארות המצויות באחדות מהחצרות. השירותים בבתים אלה הם לא יותר מאשר דליים המוצבים בחצרות הצדדיות, ותוכלו בהחלט ללכת לישון בתחושת סיפוק, בידיעה שהתוצרת שלכם מסייעת בדישון השדות.