שלושה דורות תחת גג אחד

סה-הה-יואן (Siheyuan 四合院 מילולית: חצר סגורה מ-4 צדדים) היא חצר מסורתית האופיינית במיוחד לארכיטקטורה של צפון סין. זוהי יחידת מגורים עצמאית, ולה ארבעה ביתנים הפונים פנימה וחצר נוספת. הביתנים מחוברים ביניהם במסדרונות מקורים החוסמים רוחות, גשמים ושמש.

אל החצרות המסורתיות שממוקמות בצידה הצפוני של הסמטה נכנסים בדרך כלל מהפינה הדרום-מזרחית, ואילו לאלה הממקומות בצידה הדרומי, נכנסים מהפינה המערבית. עוד לפני שנכנסים אל החצר, אפשר לראות מה מעמד המשפחה. ככל שהמדרגות בכניסה לבית רבות יותר, כך המשפחה עשירה ומכובדת יותר. מעמדה ניכר גם מעומק המפתן של השער הראשי ומרוחבו.

החצרות המסורתיות של בייג'ין ממוקמות בדרך כלל על ציר מזרח-מערב. בביתנים גרו בני המשפחה על פי חשיבותם וסדר לידתם: הביתן הראשי, הממוקם בצפון (ודלתו פונה דרומה) הוא המואר ביותר, ולכן הוא מיועד לראש המשפחה. לאחר מכן מגיעה השמש אל החדר המזרחי והמערבי, שם גרים הבנים ומשפחתיהם. הביתן הדרומי, שאליו כמעט ולא מגיעה שמש, מיועד למגורי המשרתים או חדר מנוחה למשפחה. בנות המשפחה הרווקות גרות, יחד עם המשרתות, באגף האחורי של הבית. מכיוון שאסור לבנות להיראות בציבור, הן שוכנו בחדרים המבודדים ביותר בחצר.

ברוב הבתים המסורתיים יש שתי חצרות. בבתים הגדולים אפשר למצוא אף שלוש-ארבע חצרות וגן פרחים. בין השער הראשי לחצר הפנימית ממוקם השער המשני, שיועד לשימוש באירועים מיוחדים בלבד.
כל הביתנים פונים פנימה, אל החצרות, וכמעט אין בהם חלונות הפונים אל הרחוב. כך שומרים התושבים על השקט והפרטיות שלהם.

על פי המסורת אסור לנטוע עצי שיטה בחצר. זאת, משום שבעצי שיטה מושכים חרקים שמכונים "רוחות של אנשים שהתאבדו בתליה". אם עוברי אורח רואים את החרקים בחצר, הם יכולים לומר: "תראו כמה רוחות יש כאן!" גם עצי תות לא נוטעים בחצר, משום שבסינית "תות" נשמע כמו המילה "אזכרה".

בעת האחרונה החצרות המסורתיות הולכות והופכות לפופולאריות במיוחד במיוחד בקרב עשירי בייג'ין.