איש המעלה, קונפוציוס

כאשר דנים בתרבות הסינית, אי אפשר להתעלם מקונפוציוס, הפילוסוף הסיני המשפיע ביותר על התרבות הסינית. בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשאחד האקדמאים האמריקנים דרג את מאה האנשים החשובים ביותר במהלך ההיסטוריה, קונפוציוס מוקם במקום החמישי, אחרי ישוע ודוואדאטה. אך אם הדירוג היה נעשה בסין, אין ספק שהוא היה במקום הראשון. מאז שהקונפוציוניזם הפך לדוגמת השלטון, כל הסינים, ולצידם מזרח-אסייתים אחרים, הושפעו במידה כזו או אחרת מקונפוציוס.  

קונפוציוס הוא מייסד הקונפוציוניזם. התורה הקונפוציאנית, שבאה לעולם לפני יותר מאלפיים שנה, לא הפסיקה להשפיע על הפוליטיקה והתרבות בסין, כמו גם על המחשבה וההלכות של הסינים עצמם. יש מלומדים מערביים הטוענים כי הקונפוציאניזם הוא הדת של סין, אך למעשה הקונפוציאניזם הוא רק אחת מהאסכולות הפילוסופיות של סין העתיקה, וזוהי פילוסופיה, לא דת. מאז שהפך הקונפוציוניזם למערכת המוסר שעליה מתבססת החברה בסין, יש לה מעמד של כבוד. קונפוציוס לא השפיע עמוקות על התרבות הסינית בלבד, אלא גם על רבות ממדינות אסיה. יותר מכך – מכיוון שהסינים היגרו לכל רחבי העולם, ואפשר לומר כי השפעתו חרגה מאסיה כמעט לכל מקום בעולם.

קונפוציוס נולד ב-551 לפנה"ס, ונפטר ב-479 לפנה"ס, מוקדם בכ-100 שנה מהפילוסוף היווני אריסטו. כשהיה בן 3 שנים נפטר אביו, אז עבר עם אמו למזרח מחוז שאנדונג של היום. שמו של קונפוציוס היה קונג צ'יו. בסין העתיקה היה נהוג להצמיד את הסימן 子 (דזה) אחרי שם המשפחה, לאות כבוד, ועד היום מכירים אותו הסינים כקונג-דזה. השם קונפוציוס הוא השם הלטיני שקיבל במערב לאחר שראשוני האירופאים התוודעו לתורתו.

קונפציוס חי בתקופת האביב והסתיו, תקופה של התפרקות השלטון המרכזי והקמת מדינות פיאודליות רבות. קונפוציוס חי במדינת לו, שנחשבה כמדינה המפותחת ביותר מבחינה תרבותית במרחב הסיני. הוא לא תפס את עצמו כמחדש הגדול של התרבות הסינית, אלא גרס שהוא מעביר הלאה את הידע והמסורת שהיו נהוגים בעבר. קונפוציוס הטיף לסדר חברתי, שבו כל אדם מכיר ויודע את מעמדו ואת המצופה ממנו, תוך שמירה על הכללים והטקסים. אין זה מפתיע שבכאוס שהתחולל בתקופת ג'ואו המזרחית, רצה הפילוסוף להשליט סדר.

קונפוציוס כמעט שלא כיהן בחייו בתפקיד רשמי, אך היה לו ידע עצום. בסין העתיקה, רק לאצילים הייתה הזכות להשכלה. אבל לקונפוציוס היו שיטות משלו שניפצו את הזכויות המיוחדות של האצולה. הוא בחר את תלמידיו בעצמו, ללא קשר למעמדם. תמורת שכר מועט התלוו אליו ולמדו ממנו את השקפותיו הפוליוטיות והפילוסופיה שלו. על פי המסורת לימד קונפוציוס כ-3000 תלמידים, ביניהם עשרות שהמשיכו את דרכו, פיתחו את התורה הקונפוציאנית ופירסמו אותה ברבים.

למה התקבל הקונפוציאניזם כתורה הפוליטית השולטת בסין הפיאודלית? זו שאלה לא קלה. אך אם נאמר זאת בפשטות, תורתו הקפדנית והמסודרת התאימה לתועלת של המעמד השולט, כמו גם ליציבות החברתית ולפיתוח החברה. קונפוציוס הדגיש את חשיבות הסדר והחוקים. הוא ראה בהתנגדות לאדם שמעליו בדרגה, או בן המורד באביו, כפשע חמור ביותר. לכל אדם יש תפקידים שונים בסביבות שונות: בן, אב, או פקיד: אך על כל אחד לשמור על המעמד שלו בכל סיטואציה. כך המדינה תהיה שקטה, והאדם יוכל לחיות את חייו בביטחה.

כשהתורה הקונפוציאנית החלה להתפרסם, אף אחד לא ראה אותה כזרם מחשבה מרכזי. במאה השניה לפנה"ס סין הייתה כבר מדינה גדולה ומאוחדת, ובראשה שלטון מרכזי חזק. פקידי הממשל גילו שתורתו של קונפוציוס מתאימה ליציבותה של החברה הפיאודלית, והפכו אותה לתורה השלטון הרשמית של המדינה.

ספרו של קונפוציוס, המאמרות (בסינית: 论语，Lunyu ), כולל את אמרותיו של החכם ואת הדיאלוגים שלו עם תלמידיו כפי שתועדו על ידם. מעמדו של הספר בסין דומה למעמדו של התנ"ך במערב, ועל כולם היה לקוראו לפחות פעם אחת, אם לא לדעת אותו על בוריו. אם היית אזרח פשוט, היה עליך לקרוא את הספר כדי להעשיר את חייך, ואם היית פקיד ממשלתי, היה עליך לשנן את הספר ולדעת אותו על בוריו לפני שניגשת לבחינות הקיסריות. הספר עוסק רבות בשאלה מיהו אדם המעלה, ואיך עליו לנהוג בסיטואציות שונות.

כשהתורה הקונפוציאנית אף אחד לא ראה אותה כזרם מחשבה מרכזי. במאה השניה לפנה"ס הייתה סין כבר מדינה גדולה ומאוחדת, ובראשה עמד שלטון מרכזי חזק. פקידי הממשל גילו שתורתו של קונפוציוס מתאימה ליצוב החברה הפיאודלית, והפכו אותה לתורת השלטון הרשמית של המדינה.

למען האמת, "המאמרות" אינו ספר לימוד רגיל: התוכן שלו עשיר מאוד, שפתו חיה, ובכל פסקה אפשר להנות מגאוניותו של קונפוציוס. מאמרותיו של קונפוציוס נוגעות להיבטים רבים בחיים: קריאת ספרים, מוזיקה, חברות, טיולים ועוד. רבות מאמרותיו של קונפוציוס הפכו ברבות השנים למטבעות לשון.

יום הולדתו של קונפוציוס מצויין עד היום במקדשי קונפוציוס ברחבי סין ובאסיה כולה. הטקס, מלווה במוזיקה מסורתית, מושך תיירים רבים מכל רחבי העולם. מקדש קונפוציוס הגדול ביותר נמצא בעיר הולדתו, צ'ו'-פו.

^{טקס במקדש קונפוציוס בצ'ו'-פו, עיר הולדתו של קונפוציוס}

המאמרות תורגמו פעמיים לעברית. המתרגמים הראשונים לעברית היו דניאל לסלי ואמציה פורת, שקיבלו את פרס ביאליק על תרגומם. הספר, שתורגם לשפה המזכירה את שפת חז"ל יצא לאור בשנת 1960. התרגום השני, הגדוש בהסברים והארות, יצא בשנת 2006 בתרגומה של אמירה כץ.