צ'ונגצ'ינג: עיר ההרים והנהרות

צָ'או-טְיֵין מֵן (Chaotian Men בסינית: 朝天门, מילולית: "השער הפונה לשמים")

צ'או-טיין מן ממוקם במפגש בין נהר היאנגצה לנהר ג'יה-לין. בראשית שושלת מינג הוחלט על הרחבתה של העיר העתיקה של צ'ונג-צ'ינג, ובין חומותיה הציבו 17 שערים, כשהגדול מביניהם היה שער צ'או-טיין. השער פנה לכיוון העיר נאנג'ינג, שהייתה אז מקום מושבם של קיסרי מינג, וכל שליחי הקיסר אשר נשאו עימם את הצווים הקיסריים, נכנסו אל צ'ונג-צ'ינג דרך שער זה. מכיוון שהקיסר הסיני נחשב לבן השמים, נקרא השער בשם זה.

בשנת 1891 צ'ונג-צ'ינג הפכה לעיר נמל מרכזית, והחלו בבניית בית המכס במתחם השער. בשנת 1927, במהלך עבודות ההרחבה של הנמל ובנייתו של מזח צ'או-טיין, נהרסה כליל העיר העתיקה, וכ-20 שנה לאחר מכן, בשריפה שפרצה במקום ספג השער פגיעה קשה, וכיום כל מה שנותר ממנו הוא שברי לבנים מפוררות.

כיכר צ'או-טיין שממוקמת באזור המזח, נחשבת לנקודת התצפית הטובה ביותר על צומת המפגש בין שני הנהרות, בייחוד בתחילת הקיץ ובאמצע הסתיו, כשמימיו הירוקים של נהר הג'יה-לין נושקים למי נהר היאנגדזה החומים במחזה ציורי ומרהיב ביופיו.

היכל העם הגדול של צ'ונג-צ'ינג (Renmin Dalitang בסינית: 人民大礼堂)

היכל העם, אשר הוקם בתחילת שנות ה-50, מיד לאחר הקמתה של הרפובליקה העממית של סין, ממוקם במפרץ סוּ'אֶה- טיֶין בעיר. המבנה המרשים משתרע על פני שטח של 66 אלף מ"ר, והוא מחולק לשלושה מבנים הכוללים את הבניין הדרומי, הבניין הצפוני והאודיטוריום עצמו. הארכיטקטורה של ההיכל משלבת בין מסורות אדריכליות סיניות ובין סגנון מערבי. חלקו המרכזי הוא למעשה רפליקה של היכל התפילה לייבול טוב במקדש השמים ושל שער טיינאנמן בבייג'ין. הגג מקורה ברעפים ירוקים, מסדרונותיו עטורים עמודים בצבע אדום בוהק, ושער הכניסה בנוי בצורת קשת מרהיבה.

ההיכל גם משמש את ממשלת סין לצורך קבלת פנים לדיפלומטים וחברי משלחות ממדינות זרות.

^{היכל העם הגדול, על רקע בנייני העיר וההרים}