בין פיתוח להגנה על הסביבה

סין זקוקה לתמיכה בינלאומית בסוגיית הפחתת פליטת גזי החממה

לוּ' סוּ'אֶה-דוּ, סגן ראש המרכז הלאומי לאקלים ברשות המטאורולוגית של סין, מסר לפני ימים אחדים לתקשורת: "קשה לי לומר אם 40%-45% הוא היעד המספרי הנכון, אולם העבודה שממשלת סין מעזה להתחייב בצורה כזאת מעידה שאחרי שהיא עשתה את כל השיקולים הנדרשים, היא סבורה כי היעד הזה הוא בר ביצוע אם יינקטו המאמצים ההולמים."

פרופ' ווּ גְ'יֵינְדונג, מומחה למדיניות אנרגיה והכלכלן הראשי במגאזין הסיני Science Times, סבור כי יעדי צמצום פליטת הפחמן של סין מעידים שסין וארה"ב הגיעו להסכמה הרואה בשנת 2005 את שנת הבסיס בעוד שהתכנית של האיחוד האירופי רואה בשנת 1990 את שנת הבסיס. "זו מעין מחווה של סין לארה"ב בכל הנוגע לקביעת שנת הבסיס, וזה גם אומר ששנת 2005 בהחלט עשויה להפוך לשנת הבסיס שתאמץ ועידת קופנהאגן."

"אבל היעד הזה יכניס את סין ב-10 השנים הקרובות לפעילות קדחתנית לצמצום פליטת הפחמן." ווּ ג'יֶינְדוֹנְג סבור כי סין צריכה להציב תנאים מגבילים למימוש יעדי הפחתת פליטת הפחמן ולשמור על גמישות מסוימת. מעבר לכך, עליה להגיע להסכמי שיתוף פעולה עם ארה"ב והאיחוד האירופי על טכנולוגיות לאנרגיה נקייה.

לוּ' סוּ'אֶה-דוּ מבקש להזכיר כי למדינות מפותחות אין כלל תפיסה של הפחתת פליטת גזי החממה מרצונן החופשי. לוּ', כמי שמייצג את סין זו תקופה ארוכה במשא ומתן בסוגיית האקלים, מדגיש כי היעד שסין הציבה לעצמה הוא בעצם סוג של התחייבות להפחתה יחסית בלבד של פליטת גזי החממה. המטרה היא להפחית את באופן יחסי את פליטת הפחמן, והיא שונה מן ההתחייבות של מדינות מפותחות כמו ארה"ב להפחית כליל את פליטת הפחמן. לו' סבור כי כמדינה מתפתחת, היכולת של סין להפחית את פליטת בעתיד קשורה הדוקות בתמיכה הכספית והטכנולוגיות שיוכלו להעניק לה המדינות המפותחות.