בדרך לצמצום צריכת הפחמן

"אם טסת למרחק של 2000 ק"מ, למעשה אתה אחראי לפליטה של 278 ק"ג פחמן דו-חמצני. אם השתמשת ב-100 קילוואט-שעה, פלטת 78.5 פחמן דו-חמצני; אם צרכת 100 ליטר דלק בנהיגה במכונית, פלטת 270 ק"ג פחמן דו-חמצני..." באחרונה התחלנו לחשב את פעולות היומיום שלנו בפחמן. לרגל כינוס ועידת האקלים בקופנהאגן, המונח "כלכלת מעוטת פחמן " הופך שוב למוקד ההתעניינות של כל הצדדים.

העולם זקוק ל"תרופות מורירות חום"

המדענים סבורים כי העלייה המתמדת בכמות גזי החממה שבאטמוספירה שלה אחראית פעילות בני האדם היא הסיבה העיקרית להתחממות כדור הארץ.

כלכלה מעוטת-פחמן היא דפוס כלכלי שמתבסס על צריכת אנרגיה נמוכה, זיהום נמוך ופליטה נמוכה, מדובר בכלכלה שמפחיתה בצורה ניכרת את הפחמן הדו-חמצני שנפלט מחומרי בעירה הכוללים פחמן.

בהשוואה לדפוס הצמיחה הכלכלית המסורתי, המהות של כלכלה מעוטת פחמן הוא ניצול משאבי האנרגיה ביעילות מרבית, פיתוח משאבי אנרגיה נקייה וחתירה לתמ"ג ירוק. המפתח ליצירת כלכלה כזו הוא חידושים טכנולוגיים בהפחתת גזי הפליטה ובניצול משאבי האנרגיה, רפורמה במבנה התעשייה ובמערכת התעשייתית ושינוי שורשי בתפיסת הפיתוח והקיום של המין האנושי. היעד הסופי הוא להוביל לידי פיתוח בר-קיימא בכלכלה העולמית.

^{טורבינות רוח בסין. סין התחילה לנצל את הפוטנציאל העצום של הרוחות העזות הנושבות בצפונה ובמערבה לייצור חשמל, אך פרוייקט זה עדיין בחיתוליו}

איפה אנחנו טועים?

אם ברצוננו לפתח כלכלה מעוטת פחמן, ראשית עלינו להבהיר לעצמנו כמה תפיסות שגויות:

1. כלכלה מעוטת פחמן אין פירושה כלכלה מרובת השקעות. חברת הייעוץ הגלובלית מקינזי עשתה את החישוב הבא: כדי לבנות כלכלה ירוקה, סין צריכה להשקיע כ-4 טריליון דולר ב-20 השנים הקרובות. במבט ראשון המספרים האלה מבהילים, אולם בחישוב שנתי הסכום הדרוש שווה רק ל-1.5-2.5 אחוזים מהתמ"ג של סין באותה תקופה.

2. הפחתת השימוש בפחמן אין פירושה נחשלות ועוני. המטרה של כלכלה מעוטת פחמן היא צמיחה גבוהה תוך שימוש מועט בפחמן. אם לוקחים כדוגמא את טיוטת תכנית "הפחם הנקי" של בריטניה, הרי שעל פי ההערכות התכנית הזו צפויה לספק 30-60 אלף מקומות עבודה בתחום הפרוייקטים ההנדסיים והייצור, ועד 2030 יהיה לה ערך של 4 מיליארד ליש"ט בשנה בעבור כלכלת בריטניה.

3. כלכלה מעוטת פחמן כלל אין פירושה עלות גבוהה. שימוש במשאבי אנרגיה חדשים והפחתת פליטת גזי החממה עשויה אף לסייע לחסוך בעלויות, ואינה מצריכה טכנולוגיות גבוהות מדי. למשל: הפעילות הכרוכה בייצור החקלאי עשויה להשאיר כמות גדולה של פסולת. אם לא נטפל בה כהלכה, הפסולת הזאת עלולה לשחרר פחמן דו-חמצני ולהחמיר את ההתחממות הגלובלית. אולם יש כיום אנשים ששורפים פסולת חקלאית בתנאים אנארוביים (ללא חמצן) ולא שורפים אותה עד שהיא מתכלה לגמרי. בכך הם לא רק משמרים פחם בצורה יציבה, אלא גם מדשנים את האדמה והפסולת השרופה למחצה מתפקדת כמצבור של פחם.

4. פיתוח כלכלה מעוטת פחמן כלל אין פירושה זניחה מוחלטת של התעשייה המסורתית. לדוגמה: התכנית הבריטית ל"פחם נקי" היא תכנית לרפורמה טכנולוגית בתחנות הכוח המופעלות בפחם, הדורשת מתחנות הכוח לפתח יכולת ללכוד ולאגור את הפחמן הדו-חמצני.

5. אין שום סתירה בין כלכלה מעוטת פחמן לבין השאיפה של מדינות מתפתחות לפתח את הכלכלה שלהן. המדינות המפותחות עשו שימוש מופרז במשאבי כדור הארץ. וכעת, משהשלימו פחות או יותר את התיקונים המבניים בתעשיות שלהן, בכוונתן להעביר תעשיות צורכות אנרגיה ומזהמות אל המדינות המתפתחות. לפיכך, המדינות המתפתחות חייבות לחפש דפוסי פיתוח חדשים.

6. לבסוף, וזה הדבר החשוב ביותר, כלכלה מעוטת פחמן כלל אינה עניין של הממשלה בלבד. כלכלה מעוטת פחמן היא עניין שלי ושלך: לחסוך כל נייר, כל קילוואט-שעה. כשמקשטים את הבית להשתמש בכמה שפחות נורות חשמליות, לבחור נורות פלורסנט – אלה צעדים שכולנו יכולים לעשות. היתרונות שלהם ממשיים, והתוצאה הישירה שלהם תהיה שנרגיש את השינוי לטובה בסביבה. יתרה מזאת, כלכלה מעוטת פחמן עשויה לעודד היווצרות של ענפים חדשים ומכאן להמריץ את התעסוקה.