בהה-שון חיה מאז ומעולם אוכלוסיה גדולה שנאלצה לחלוק משאבים מוגבלים. מסמכים היסטוריים מספרים על סוחרים מאזור הדלתא של נהר היאנגצה שהגיעו לאזור לפני 2,400 שנים במטרה להתעשר. בתקופת שושלות מינג (1368-1644 לספירה) וצ'ינג (1644-1911), עברו במקום שיירות מסחר בזו אחר זו. שיירות אלה הביאו עימן משי, תכשיטים, ספרים חדשים ולפעמים אף מוצרים נדירים מן המערב בתמורה למוצרים מאבן ירקן, שאותם אהבו כל כך. הסוחרים עברו מסע ארוך ורב-סכנות ברכס הרי הֶנג-דְואן התלול, בעמק גאו-לי-גונג ובנהר הסאלווין הגועש. הה-שון משופעת באגדות עתיקות, וכמעט כל תושב ותושב יוכל לספר לכם סיפור על סוחרי אבן ירקן ההרפתקנים, ששרדו או נספו במהלך מסעותיהם רבי התלאות והסכנות. כיום, שלא כמו ג'וֹאוּ-ג'ואנג שבאזור שנחאי למשל, הֶה-שון היא עיירה שתושביה עדיין מנהלים אורח חיים מסורתי. אם תשוטטו בסמטאות הה-שון, אפשר לראות בתי מגורים רבים שכל אחד מהם הוא מעין מוזיאון.
בזמן מלחמת העולם השנייה, ישבה הה-שון על "דרך בורמה" המפורסמת, שבאמצעותה העבירו הבריטים אספקה אל ממשלת סין שבירתה הזמנית הייתה בצ'ונג-צ'ינג, אז חלק ממחוז סצ'ואן. בשל כך, הופצצה הה-שון פעמים חוזרות ונשנות על ידי חיל האוויר היפני, ובשלב מסוים במלחמה אף נכבשה. תושבי המקום הותיקים יוכלו לספר לכם סיפורים על התקופה הקשה הזאת בחיי העיירה. מוזיאון המתעד את אותה תקופה נמצא בלב העיירה.
הה-שון הוא מקום יפהפה שבו מבנים רבים המשמשים לנוי: ביתנים, חדרי הנצחה, קשתות, בריכות לוטוס ומעקות שיש. בעיירה הה-שון, תוכלו לשקוע באווירה של השיירות החוצות את דרך התה והסוסים העתיקה ולצפות באנפות עפות מעל הנהר תוך התרגעות מול בריכות הלוטוס.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
