אמנות עממית בלב עיירה עתיקה

עם זאת, הסיבה העיקרית לטרוח ולבקר ביו'-סיין היא תרבות מגזרות הנייר העשירה שבה. יו'-סיין היא אחד מארבעת המרכזים החשובים של מגזרות הנייר הסיניות, מסורת שהחלה לפני כמאתיים שנה. החלונות הסיניים המסורתיים היו עשויים מנייר חצי שקוף, ואחד הקישוטים המסורתיים היה הדבקת מגזרות נייר על החלונות. כך האור שחדר דרך מגזרת הנייר יצר צללים מיוחדים בחדר. במהלך שושלת צ'ינג נמאס לתושבי העיר מקישוטי החלונות הפשוטים, האחידים בצבעם. הם החליטו לחפש דרך להעשיר את קישוטי החלונות שלהם, והגיעו לטכניקה שזיכתה את יו' סיין במעמד של מרכז למגזרות נייר. האמן חורט בנייר לבן על פי תבניות שהושפעו מאמנויות עממיות אחרות (מסכות אופרה, דוגמות ריקמה וברכות למשל) בטכניקה מיוחדת למקום, המשלבת חריטה פוזיטיבית וחריטה נגיטיבית. לאחר מכן, הוא צובע אותם בצבעים עדינים ובהירים, והתוצאה המרהיבה קונה את ליבם של רבים.

מגזרות הנייר של יו'-סיין זכו להצלחה מסחרית מן הרגע הראשון. שמען של היצירות יצא למרחוק והן נשלחו לבייג'ין, טיינג'ין, שאנסי, מונגוליה הפנימית, ואף למקומות רחוקים יותר בדרום מזרח אסיה. אף על פי כן לא הפכו התושבים את מגזרות הנייר למקור הפרנסה העיקרי שלהם - מכיוון שזוהי אמנות עממית, עסקו בכך התושבים בזמן הפנוי שלהם, לאחר העבודה בשדות.

 
^{סדנאות מגזרות נייר ביו'-סיין}

מגזרות הנייר של יו'-סיין התמקדו באותה תקופה בתיאור דמויות מהאופרה הסינית, בצמחים, פרחים, דגים, ציפורים וחרקים. אולם מאז הרפורמות ומדיניות הדלת הפתוחה של המאה ה-20, חל שינוי מרחיק לכת בחיי הכפריים. חלונות הנייר הקטנים בבתים הלכו ונעלמו, והתחלפו בחלונות זכוכית גדולים. מסיבה זו השתנה גם אופיין של היצירות העדינות – הם ירדו מן החלונות, והגיעו אל המסדרונות, הסלון וחדר השינה; הן מצאו את מקומן על השידות, ובתור מתנות, לוחות שנה וכרטיסי ברכה.

כיום, אפשר לקנות את מגזרות הנייר של יו'-סיין בכל חנות שמוכרת מגזרות נייר בסין ואף מחוצה לה. תעשיית מגזרות הנייר מתפתחת ללא הרף ביו'-סיין: בשנת 1948 עסקו בנפה 50-60 איש ביצירתן, ב-1956 קמה האגודה למגזרות הנייר, ואילו כיום כ-2000 איש מועסקים בתעשיית מגזרות הנייר (במפעלים גדולים, קטנים או משפחות), וכ-5000 איש נותנים שירותים לתעשיה זו. בכל שנה מייצרים ביו'-סיין 3 מיליון חבילות של מגזרות נייר, והכנסות הנפה מהתעשיה עומדות על 15-20 מיליון יואן בשנה.

^{מגזרת נייר של מסיכה מאופרת פקין מונחת לייבוש}

ביו'-סיין אפשר לקנות מגזרות נייר יפהפיות במחירים מגוחכים, אם כי כדי להשיג יצירות אמנות מיוחדות באמת תיאלצו להיפרד מסכומים לא מבוטלים. מגזרות הנייר נמכרות בחנויות וכן בסדנאות הפזורות בעיר שבהן גם אפשר להתרשם מתהליך העבודה על היצירות. ריכוז הסדנאות הגדול ביותר נמצא הסדנאות בכפר נאן-ג'אנג-ג'ואנג (Nanzhangzhuang, בסינית: 南张庄村) הצמוד לעיירה מדרום. הכפר, שכמעט כל אחד מתושביו עוסק במלאכה, מציע למבקרים מבחר עצום בסדנאות גדולות ובבתים פרטיים. מכיוון שמספר הדגמים של מגזרות הנייר המקומיות מוגבל, כדאי לבדוק בכמה מקומות לפני הקנייה – יכול להיות שתמצאו בדיוק את שחשקה נפשכם בעשרות יואנים פחות בחנות השכנה. בסדנה של ג'ואו גואנג (Zhou Guang 周广), אחד מאמני מגזרות הנייר המפורסמים ביו'-סיין תוכלו להתרשם גם מתצוגה מרשימה של יצירותיו ושל יצירות אביו המנוח. בסרטון שלהלן ג'ואו גואנג מציג את הסדנה שלו ואת תהליך העשייה של היצירות:

למתעניינים בתרבות מגזרות הנייר, יו'-סיין, שנמצאת בדיוק באמצע הדרך בין בייג'ין לדה-טונג, היא תחנת עצירה מצוינת. אוטובוסים מבייג'ין (ארבע שעות וחצי) יוצאים כמעט כל היום מתחנת האוטובוס ליו-לי-צ'יאו (Liuliqiao, בסינית: 六里桥长途汽车站) שבדרום מערב העיר. אוטובוסים ליו'-סיין יוצאים גם מתחנת האוטובוס של דה-טונג ומהערים הגדולות של מחוז הביי. בתוך העיירה פועלים מינוואנים המשרתים את תושבי הכפרים שמסביב. כל נסיעה במונית (כולל לכפר נאן-ג'אנג-ג'ואנג) תעלה לכם יואנים בודדים בלבד.