הכתב הסיני

הכתב הסיני הוא אחת ממערכות הכתב הנמצאות בשימוש לאורך התקופה הארוכה ביותר בהיסטוריה. מערכת כתב זו היא מן המקיפות בעולם ומספר האנשים המשתמשים בה הוא מהגבוהים על פני כדור הארץ. המצאת הכתב הסיני והשימוש בו הניעו לא רק את התפתחות התרבות הסינית אלא אף השפיעו השפעה עמוקה על תרבויות העולם כולו

.

בשרידי הכפר בָּאן פּוֹ במחוז שָאאנסִי, אשר התקיים לפני כ-6000 שנה, התגלו חרוטות למעלה מ-50 סימניות. הסימניות שנתגלו מסודרות ותקניות והן מופיעות בחוקיות מסוימת. כמו כן יש להן מאפיינים של כתב פרימיטיבי, ולפיכך סבורים המומחים כי אולי אלה הם ניצני הכתב הסיני.

הסימניות הסיניות הפכו למערכת כתב שיטתית במאה ה-16 לפני הספירה בזמן שושלת שָאנְג. ממצאים ארכיאולוגים מראים כי כבר בראשית שושלת שאנג הייתה הציווליזציה הסינית מפותחת למדי, ואחד המאפיינים העיקריים של התקופה היא ההופעה של "עצמות הניחוש". אלה הם מסמכים בכתב עתיק שנחקקו על גבי עצמות בעלי חיים ושריונות צבים. בזמן שושלת שָאנְג, נהגו המלכים להיוועץ במגיד עתידות בכל עניין. עצמות הניחוש היו הכלים שבהם השתמשו לחיזוי ולניבוי. אחרי תהליך ניבוי ממושך, הפך חלק מן העצמות והשריונות החקוקים למעין ארכיון רשמי ונשמרו.

עד היום התגלו בחפירות ארכיאולוגיות למעלה מ-160,000 עצמות ניחוש, חלקן שלם וחלקן לא יותר משברים שאין עליהם כתב. סך כל הסימניות המופיעות על עצמות הניחוש עולה על 4,000. מתוכן נחקרו כ-3,000 ופוענחו למעלה מ-1,000. מתוך 2,000 הנותרות, יש שלא ניתן לפענח ויש שלגבי פירושן התגלעה מחלוקת בקרב החוקרים. אף על פי כן, די ב-1,000 הסימניות שפוענחו כדי לדלות מידע לגבי המצב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בזמן שושלת שָאנְג. "עצמות הניחוש" מציגות מערכת כתב שיטתית ומגובשת שהייתה הבסיס להתפתחות הכתב הסיני בדורות הבאים. עם הזמן, הסימניות הסיניות המשיכו להתפתח לסגנונות כתיבה שונים: כתובות הברונזה, כתב החותם הקטן, כתב הפקידים והכתב הסטנדרטי, והן ממשיכות לשמש עד ימינו.