CRI Online
 

ערוץ דילוג הטיגריס

GMT+08:00 || 2012-09-21 17:33:39        
כתב וצילם: יואב וולנסקי

ערוץ דילוג הטיגריס (Hutiao Xia, בסינית: 虎跳峡, באנגלית: Tiger Leaping Gorge) הותיר בי שני רשמים שלא אשכח לעולם. הראשון הוא, שישנם נופים ששווה ללכת יומיים בבוץ ובגשם כדי לראות במו עיניי. השני הוא, שאם כבר מחליטים לדשדש בבוץ, אז רצוי להצטייד בנעלי הליכה במצב טוב ולא בסנדלי שורש, פן יתגלה כהרף עין טבעו הבוגדני של בוץ חלקלק.

ערוץ דילוג הטיגריס, המוכר בקרב הטיילים הישראלים בתור "ערוץ דילוג הנמר", נמצא בצפון מערב מחוז יונאן, כ-60 ק"מ צפונית לליג'יאנג ו-78 ק"מ דרום-מזרחית לשנגרילה. הוא מהווה גבול טבעי בין שתי נפות הנושאות את שמות שתי ערים אלה. בערוץ עובר נהר ג'ין-שה (Jingsha jiang, בסינית: 金沙江), שהוא אחד מיובליו של נהר היאנגצה. הוא חורץ את דרכו בין צמד הרי השלג יוּלוֹנג והָה-בָּה, המתנשאים מעליו לגובה של 5,400 מטרים בממוצע, אשר הופכים את הערוץ לאחד מן העמוקים ביותר בעולם. אורכו כ-17 קילומטרים, ורוחבו בנקודה הצרה ביותר 30 מטרים בלבד.


נוף משכר חושים ממרום המסלול העליון בערוץ דילוג הטיגריס

המקום קיבל את שמו מאגדה מקומית המספרת על טיגריס שנס על נפשו מפני ציידים; הוא הצליח לחמוק בזכות אבן גדולה שהייתה מוצבת איתנה במרכזו של הנהר הגועש, בנקודה הצרה ביותר שלו, שאפשרה לטיגריס לנתר דרכה מגדה אחד לאחרת וכך להינצל. אותה אבן מפורסמת עדיין נמצאת שם, והיא נחשבת לשיאו הסמלי של המסלול. היא נקראת "אבן דילוג הטיגריס".

ישנן שתי אפשרויות עיקריות לטיול בערוץ דילוג הטיגריס: המסלול העליון ,הוא המסלול היפה יותר אך גם המאתגר יותר; ומסלול תחתון, שהיא הדרך החובקת את הנהר. לעניות דעתו של הכותב, המסלול העליון ללא ספק עדיף. אמנם במסלול התחתון ניתן להתרשם מעומק הערוץ ולחוש את עוזו של הנהר מקרוב, אבל הנוף ממעוף הציפור מרשים בהרבה. הליכה במסלול העליון תארך בין יום וחצי לזריזים מבינכם, עד יומיים וחצי למעדיפים להתמהמה. מלבד המסלולים האלו, ישנם גם מסלולים עוקפים או אתרים ששווה לבקר בהם שלא נמצאים ממש על אחד מהמסלולים הראשיים (ראו מפות, אולם קחו בחשבון שיתכן ונעשו שינויים בתוואי הדרך מאז פרסומן).

כשתגיעו לצ'יאוטואו (Qiaotou, בסינית: 桥头) יתכן ותיתקלו בנהגים אופורטוניסטים אשר יציעו את שירותי ההסעה שלהם אל "תחילת המסלול". אסור ליפול בפח – אין זה אלא קצהו האחר של המסלול. אם רוצים להגיע אל "אבן דילוג הטיגריס" בסוף המסע, יש להתחיל לצעוד בקצהו המערבי של המסלול, כלומר המיקום בו הורידה אתכם ההסעה מליג'יאנג או שנגרילה, בסמוך לאכסניית Jane's Tibetan Guesthouse. זהו כיוון ההליכה המומלץ, אולם הבחירה מאיזה קצה להתחיל את המסלול נתונה בידכם. כדי להגיע אל נקודת ההתחלה של המסלול העליון יש לצעוד מזרחה מקופת הכרטיסים או האכסניה (כלומר בניגוד לכיוון ממנו הגיעה ההסעה עמה הגעתם) עד שמגיעים לשער בית הספר בו תבחינו משמאלכם. מעט אחריו, יצביעו חצים אל תחילתו של המסלול, שם יהיה עליכם להיפרד מן הכביש הראשי ולעלות לכיוון ההר.

למרות שחלק מחברי הקבוצה עמה טיילתי כמעט ונכנעו ליצר העצלנות, הוחלט לבסוף לשנס מותניים ולבחור במסלול העליון. הטיפוס לא היה קל במיוחד, אולם הנוף שגילינו בהמשך היה שווה את התכווצויות השרירים שפקדו אותנו ביום המחרת.

כבר בתחילת הטיפוס, עוד לפני הכניסה לערוץ עצמו, היה הנוף הנשקף עוצר נשימה. גודל הנהר ועוצמתו, יחד עם הניחוח הטרי של הצמחייה הירוקה והגשם שזלף עלינו, הפכו את החוויה למסחררת חושים. צבעם העכור של המים העניק להם מראה אימתני, אבל לא גרע מיופים. ככל שהגבהנו עם המסלול כך הפכה התמונה מרהיבה יותר, וכשנעלמו המבנים מעשה-ידי אדם והטבע הקיף אותנו מכל עבר הרגשנו כמו טבועים בצבעיה של סצנה מדמיונו של סופר הרפתקאות.


אחד מיני מפלים רבים הזורמים דרך המסלול. זהירות כשעוברים

לאחר הטיפוס המפרך וההגעה למישור, נפרש מולנו הנוף במלוא הדרו. מנקודה זו מרבית ההליכה הייתה בשביל על צלע ההר, ורב הזמן אפשר היה לראות את נהר ג'ין-שה שוצף-קוצף למטה. הנופים במהלך הצעידה התחלפו בין פנורמה רחבת ידיים, שטח מיוער מכורה עצים ואדמה טרשים סלעית. המסלול חוצה בדרכו מפלים קטנים כגדולים הזורמים ממרום ההר, שסיפקו הזדמנות להתרעננות קלה לאלו האמיצים שלא נרתעו ממי קרח.

לאחר הליכה מתישה של 7 שעות הגענו לאכסניית Halfway Lodge. אף על פי שהמסלול רצוף אכסניות, וש-Halfway Lodge לא נמצא ממש באמצע אלא יותר קרוב לשלושת רבעי הדרך, הוא התברר כבחירה מוצלת עד מאד. בילוי של ערב על מרפסת העץ הגדולה שמשקיפה אל ההרים והקניון שמתחתם הייתה חוויה בל תישכח. ארוחת הערב שהוגשה מצאה את דרכה לקיבות רעבות והתה המהביל שהגיע מיד לאחר מכן נתן תשובה מחממת לצינת רוח ההרים שהחלה ללטף. שקיעה מדהימה, שינה ערבה, ואנחנו כבר ביומו השני של הטיול.

לאחר השכמה וארוחת בוקר, המשכנו ללכת. בשעתיים שנותרו עד לסוף המסלול נתקלנו בלא מעט מקומיים, רובם סבלים שהובילו סחורה לאכסניות. הצמחייה הפכה עבותה לפרקים, והדרך סטתה למקום בו הנהר לא נראה עוד.

כשהבחנו בכביש הסלול אותו השארנו מאחורינו ביום האתמול, הבנו שהגענו לסוף. המסלול העליון יורד חזרה וחובר למסלול התחתון, בקרבת האכסניה Tina's Guest House. משם גם מגיעים לגולת הכותרת של המסלול – "אבן דילוג הטיגריס". האבן לבדה לא יכולה להביס את הנוף הנשקף מהמסלול העליון, אבל היא בהחלט מהווה אקורד סיום ראוי למסלול הזה, מעין כיבוש של יעד.

כדי להגיע אליה, יש לחצות את הכביש ולרדת לכיוון הנהר דרך האכסניה, שם גם אפשר לקבל הוראות הגעה והכוונה מדויקת. ככל שמתקרבים יותר ויותר שומעים את שאון המים הגועשים. לאחר זמן לא רב הגענו לשער קטן. שומרת הסף הייתה אישה זקנה חסרת שיניים, שהצביעה על שלט שמוכיח, מעבר לכל ספק, שהדרך היחידה למטה עוברת בחצר האחורית שלה. הכיתוב על גבי השלט הסביר כי אבי המשפחה עמל בצעירותו על פתיחת הדרך, ועל כן, כאות הוקרה, על כל מטייל לתרום לה דמי מעבר בסך 10 יואן.


הנוף ההררי שהתעוררנו אליו בחדר באכסניית Halfway Lodge

מטייל רב תושייה בקבוצה שלא קנה את הסיפור, גמר אומר למצוא דרך חלופית (ואולי לפתוח ציר חדש בעצמו) שתוביל מטה אל הנהר. הוא ניסה את מזלו בסבך שיחים שצמח על מדרון תלול, אולם ההבעה על פניו והשריטות על רגליו לא הותירו מקום לספק שאותו "מעבר גבול" משפחתי הוא אכן מונופול מבוסס ביותר.

ערוץ דילוג הטיגריס הוא אחד מהיעדים הפופולריים על טיילים המגיעים למחוז יונאן, והוא מספק חוויה לאוהבי טבע והרפתקאות כמו גם גן עדן לחובבי צילום.


תחילתו של המסלול, לפני כניסתו של הנהר אל תוך הערוץ

דרכי ההגעה אל הערוץ הנוחות והנפוצות ביותר הן מליג'יאנג או משנגרילה. ההסעה מליג'יאנג יוצאת בדרך כלל מהשער הצפוני של העיר העתיקה ואורכת כ-3 שעות. מחירה בסביבות 30 יואן וניתן להזמינה דרך האכסניה או המלון. ההסעה חזרה תעלה לכם 50 יואן (די קשה להתמקח על המחיר, ויש להמתין עד שהרכב מתמלא לפני שהוא יוצא). היא יוצאת מאכסניית Tina's Guest House הנמצאת בסוף המסלול בשעות 8:00, 13:00 ו-16:00. אל תתפלאו אם תתבקשו לרדת מן ההסעה ולעלות לאחת אחרת פעמים או שלוש – האופן בו ההסעות מאורגנות הן בסגנון "מרוץ שליחים", כך שנהג אחד לא יצטרך לגמוע את כל הדרך בעצמו. שטרות יחליפו ידיים ואתם תתבקשו להחליף רכב. בנוסף, צפו לעיכובים בשל מפולות בוץ אם הגעתם בעונה הגשומה.


פינוי הדרך מסלעים מדרדרים. עניין של שגרה בעונה הגשומה

אם בתום המסלול כוחכם במותניכם ולא רוויתם מהנוף המשכר, אפשר גם לחזור באותה הדרך שממנה הגעתם או ללכת לאורכו של המסלול התחתון, ואז לתפוס את ההסעה בצ'יאוטואו. ישנם הבוחרים לצאת לערוץ מליג'יאנג ולהמשיך ממנו ישר לשנגרילה – או להיפך. במקרה הזה אפשר להשאיר את התרמילים או המזוודות באכסניית Jane's Tibetan Guesthouse תמורה 5 יואן, ולאסוף אותם ביציאה מהערוץ בדרככם ליעד הבא.

העונה המומלצת לטיול בערוץ היא באביב, אז הנהר זורם במלוא עוצמתו כשהוא מוזן ממי השלגים הנמסים. בסתיו מזג האוויר נעים, אולם בקיץ הגשמים עזים וכך גם מפולות הבוץ המגיעות בעקבותיהם.

החל מאפריל 2012 החלו לגבות דמי כניסה למסלול ולאתר בסך 65 יואן (25 יואן לסטודנטים מתחת לגיל 25), תמורתם גם מקבלים את מפת המסלול (עובדה הגורמת לתהות מה עלה בגורל המיזם של משפחת שומרי הסף החלוצית).

ישנם טיולים מאורגנים שיוצאים מליג'יאנג הכוללים לילה באכסניה, אולם הם אינם זולים בעליל ועשויים להגיע ל-500 יואן.

אכסניות ודרכי התקשרות

המסלול רצוף באכסניות רבות. מחיר ללילה נע בין 20 יואן למיטה בחדר משותף ועד 140 יואן לחדר עם מיטה זוגית. להלן כמה מהן:

• Jane's Tibetan Guesthouse (ממוקמת בתחילת המסלול), 18878806570

• Tea-Horse Trade Guesthouse  (ממוקמת כ-5 שעות הליכה מתחילת המסלול), 13988717292, 13988707922

• Halfway Lodge (ממוקמת 6-7 שעות הליכה מתחילת המסלול), 13988700522

• Tina's Youth Hostel, (ממוקמת בסוף המסלול בקרבת "אבן דילוג הנמר", כ-9 שעות הליכה מתחילת המסלול, ומשם גם יוצאות מרבית מההסעות בחזרה לליג'יאנג ושנגרילה), 18878202258


ולא לשכוח - נעליים (תמונה: אייל שדמי)

עוד בנושא
תגובות