ארכיטקטורה סינית: קורותיהן של קורות

מאת: יואב וולנסקי

האם אי פעם תהיתם מהם הדמויות הקטנות המעטרות את קצוות הקורות שבולטות מעל גגות המבנים הסינים? כל אחד שכף רגלו דרכה באתרים תיירותיים מפורסמים בבייג'ין יודע במה מדובר - אותם מבנים בסגנון סיני קיסרי, שמתכנניהם, אפשר לומר בבטחה, ניחנו בחיבה גדולה לצבעים עזים ודקדוק בפרטים קטנים.

אבל רגע - מי הן אותן דמויות מיניאטוריות ולמה הן השתלטו על הגגות בצורה כמעט בוטה?

גם בארכיטקטורה סינית, מסתבר שלכל דבר יש סיבה. הדמויות האלה, העשויות קרמיקה, מסודרות אחת אחרי השנייה בטור עורפי שמסמל מצעד או תהלוכה. הן נקראות ג'י-שואו (Jishou, 脊兽, מילולית: שידרה של חיות).

אחרון בטור, תמיד, יהיה דרקון גדול, המסמל את השלטון וסמכותו. מלפניו מוצבות דמויות קטנות יותר של יצורים מיתיים, תשעה לכל היותר שמופיעים תמיד במספר אי זוגי, שכמותן מייצגת את מידת חשיבותו של המבנה או הביתן שעל קורותיו הן מוצבות.

אבל הפאנץ'-ליין נמצא דווקא בדמות שמובילה את השיירה- הוא אדם הרכוב על בעל-כנף. אחת הגרסאות, אותה מכירים רוב הסינים, טוענת שמדובר בדמות של בן-אלמוות הרוכב על ציפור הפניקס המיתית (Fenghuang, בסינית: 凤凰). אותו קדוש, לפני שהיה קדוש, היה מלך מדינת צ'י. הוא נחל תבוסה בקרב ונרדף על ידי אויביו עד לגדת נהר אותה לא יכול היה לחצות. כשהכל כבר נראה אבוד, הגיעה ציפור הפניקס ונשאה אותו אל חוף מבטחים. (כנראה שאם יש לך גואנשי עם בעלי-כנף מיתולוגיים, הדרך להפוך לבן-אלמוות כבר סלולה בשבילך). המשל בא לבטא את יכולת השלטון להימנע מאסונות, והוא סמל למזל ולצדק.

גרסה אחרת - קצת יותר PG-13 - מספרת על מלך תאב כוח שפשע ונידון למוות. בסיפור הזה, למפלצות שבין הדרקון לסריס יש תפקיד מאוד מוגדר, והוא להתנפל על הסריס ולטרוף אותו במקרה שיסטה מדרך הישר. למרות המטאפורה המתבקשת, כנראה שהעונש הוטל והדין כבר נגזר, שכן אם הוא לא יסטה מדרך הישר, הרי שיפול מקצה הקורה וימות. תשעת היצורים הם: דרקון, פניקס, אריה, סוס שמימי, סוס ים, יצור מיתולוגי בשם סואן-ני (בן של דרקון), דג, חד-קרן (שנראה יותר כמו אריה), ודרקון מקורנן .

אם הייתם בארמון הקיץ וראיתם היכל ההרמוניה השמימית, אולי הבחנתם שעל קצה הקורות יש עשר מפלצות בין שתי הדמויות הקיצוניות ולא תשע. הדמות העשירית היא אל הברקים (Xingshe, בסינית: 行什) ותפקידו להגן על המבנה - כמה מפתיע - מברקים. מאחר שהמבנה הוא מן הגבוהים בארמון הקיץ (ומן הגבוהים בבייג'ין בעת ההיא), הוא ספג נזקים רבים ותכופים מברקים שהכו בו. לא עלה בידנו למצוא מידע אמין שיעיד שהוספת האל לשירה אכן הפחיתה באופן משמעותי את פגיעות הברקים.