מכון קונפוציוס: סתימת פיות או דיאלוג בין תרבותי?

פרופסורים מאוניברסיטאות בארה"ב טוענים כי על מנת להגן על חופש הביטוי האקדמי, יש להפסיק את פעילותם של מכוני קונפוציוס או לערוך דיון מחדש בפעילותם. לדבריהם, ממשלת סין מפקחת על תכנית הלימודים ועל העסקת העובדים, התנהלות שפוגעת בחופש הביטוי האקדמי. בשל כך, דורשים אותם מרצים לבחון מחדש את הסכמי ההתקשרות עם מכוני קונפוציוס בארצם בטרם יחודשו. יש לציין, כי העמותה הקנדית למרצים באוניברסיטאות העלתה טענה דומה בחודש דצמבר אשתקד.

עוד נטען, כי מכוני קונפוציוס הם למעשה זרוע תעמולה של ממשלת סין המקדמת אג'נדות פוליטיות. זאת מכיוון שמכוני קונפוציוס ממומנים על ידי "חאן-בּאן" (Hanban, בסינית: 汉办), משרד ממשלתי העוסק בהפצת התרבות הסינית וכפוף לממשלה ולמפלגה הקומוניסטית.

^{ליוּ יֶן-דוֹנג, סגנית מועצת המדינה הסינית, בטקס חנוכת מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית}

מאז הקמתו של מכון קונפוציוס הראשון לפני עשור בסיאול, בירת דרום קוריאה, נוסדו ב-120 מדינות ואזורים בעולם 440 מכוני קונפוציוס ונפתחו 646 כיתות לימוד. במקביל, יותר מ-70 אוניברסיטאות פתחו בתחומן מכוני קונפוציוס. כיצד ניתן להסביר התרחבות כה מהירה אם אלו הם רק זרועות התעמולה המאיימות על החופש האקדמי?

לידיעתם של אלו הטוענים שממשלת סין מתערבת בקביעת תכנית הלימודים ובהגבלת החומר הנלמד, יש להגיד כי הוועדה הניהולית של מכון קונפוציוס מכילה זרים וסינים גם יחד, בהם גם מרצים מערביים רבים ונשיאי אוניברסיטאות שלהם היכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. בנוסף, ממשלת סין מעולם לא ניסתה להשפיע על מכוני קונפוציוס, ולאוניברסיטאות זרות יש את מלוא חופש ההחלטה בעריכת פעילויות שונות.

הטענה כי למכוני קונפוציוס כוונה להפיץ את העמדה הפוליטית כמו גם את האידאולוגיה של המפלגה הקומוניסטית הסינית היא חסרת בסיס. על אף שמכוני קונפוציוס כפופים ל"חאן באן" ולמשרד החינוך הסיני, הרי שלא ניתן להגיע למסקנה מופרכת זאת על בסיס המבנה הארגוני. ללא ספק, המבקרים נגועים בדעות קדומות בבואם לעסוק בסוגיה, ורצונם הוא לבודד את המפלגה הקומוניסטית.

מטרתו של מכון קונפוציוס הוא לקדם את הרב-תרבותיות ולבנות עולם הרמוני. המפלגה הקומוניסטית מעולם לא השתמשה במכון קונפוציוס כדי להפיץ אידאולוגיה. דיאלוג בין תרבויות הוא הדרך היפה ביותר לקידום היחסים, אך יש אנשים בארה"ב שללא סיבה מנסים להשמיץ סוג זה של דיאלוג אקדמי ותרבותי.

הטענות שמעלים אותם אנשים בארה"ב עומדות בניגוד לחופש הדיאלוג התרבותי שראוי היה להתקיים בין סין למערב. בנוסף לכך, האשמות אלו מצביעות על כך שאותם אנשים מגלים חוסר סבלנות לתרבויות זרות ונגועים בגזענות תרבותית.