פרופ' אהרון שי: העוצמה הכלכלית הסינית מתרגמת לכוח פוליטי

לפני כשבוע ביקר בסין פרופ' אהרון שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב העומד גם בראש וועדה העוסקת בפעילותו של מכון קונפוציוס. שי הגיע למדינה בליווי ד"ר ג'אנג פינג, על מנת להשתתף בישיבה של וועדת ההיגוי של מכון קונפוציוס וכן כדי לבקר באוניברסיטאות במדינה בהן מכונים ללימודי יהדות וישראל.

במהלך ראיון שערך עימו הרדיו הבינלאומי של סין, נשאל לגבי החשש שהביעו גורמים שונים בישראל בכל הקשור למעורבותה ההולכת וגוברת של סין בכלכלת ישראל.

^{פרופ' אהרון שי} 

לדבריו, שאלה זאת קיימת לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. "אחת הבעיות שיש בעולם כולו עם עלייתה של סין היא באיזו מידה נותנים למדינה זרה לרכוש חברות אסטרטגיות. בעבר הייתה ישראל הרבה יותר סוציאליסטיות מאשר היום, והיא בנתה תשתיות לאומיות. במקביל, יש גם חברות שכבר הפכו לסמל, לדוגמה תנובה, השולטת אסטרטגית בשוק מוצרי החלב. ישנה שאלה שאיננה קשורה דווקא לסין, והיא באיזו מידה מאבדים כאן איזשהו סמל ושליטה על ייצור המזון. יש וויכוח לא רק לגבי חברות זרות וסין, אלא שאלה עקרונית באיזו מידה הולכים להפרטה, ישנם אנשים רבים שחושבים שישנן תשתיות בסיסיות שחייבות להיות בשליטת המדינה."

פרופ' אהרון שי גם התייחס למעורבותה ההולכת וגוברת של סין במזה"ת בפרט, ובתהליך השלום הישראלי-פלסטיני בפרט.

"הכוח הכלכלי של סין והעוצמה שיש לה מתורגמות עכשיו בעולם כולו גם לשאלות פוליטיות ודיפלומטיות. היום, שסין מכירה את הבעיה יותר מקרוב, גם העמדה בה היא נוקטת יותר מאוזנת, אבל בשביל שתשחק תפקיד חשוב יותר בתהליך הזה, סין צריכה להיות ניטרלית במידה מסוימת, צופה אובייקטיבית שאין לה דעות ברורות לכאן או לכאן. סין מעורבות באזורים נוספים בעולם, לא רק במזה"ת. בשל ההצלחות הגדולות מבחינה כלכלית מאז מדיניות הדלת הפתוחה של דנג סיאופינג, הייתה זאת רק שאלה של זמן מתי תתרגם סין את העוצמה הזאת לכוח פוליטי ודיפלומטי."

רקטור אוניברסיטת תל אביב ציין גם אפיקים נוספים בעזרתם יכול שיתוף הפעולה בין ישראל לסין. "עד עתה פותחו בעיקר התחומים הפוליטיים, הצבאיים והדיפלומטיים. כעת יש צורך לרדת לשכבות יותר עמוקות ולטפל למשל גם בתיירות, חיזוק הקשר בתחומי האקדמיה, הרפואה והתרבות, ולמעשה בכל השאלות שעוסק בהן כל משרד ממשלתי בישראל, שיטפל בנושאים שונים.