ביוגרפיות של נשים מופתיות

הספר "ביוגרפיות של נשים מופתיות" (Lienu Zhuan, בסינית: 列女传) הוא הטקסט הקדום ביותר במסורת הסינית המוקדש כולו לחינוכן של נשים על פי התפיסה הקונפוציאנית. המחבר, ליוּ סיאָנג (Liu Xiang, בסינית: 刘向), היה מלומד ופקיד ממשל קונפוציאני בשושלת חאן המערבית. חלק מהסיפורים יודעים ונפוצים עד היום, כמו אמו של מנציוס שהעתיקה את מקום מגוריה שלוש פעמים כדי שבנה לא יושפע מסביבה קלוקלת.

בספר 105 סיפורים המציגים תיעוד ביוגרפי של נשים מופתיות, חלקם לקוחים מספרים קדומים יותר כמו למשל "רשומות ההיסטוריון". אף על פי כן, הרי שהמחבר היה הראשון שביקש לחנך נשים בהתאם לערכים קונפוציאניים ולהדריכן לאור המסרים העולים מהם. הספר חולק על פי הסגולות הטובות של הנשים, ובכך הדגיש תכונה מסוימת בהן- חוכמה, צייתנות, צניעות ורהיטות לשון.

עם זאת, הוא אינו מציג דגם אחד וברור לתפקידם של נשים, אלא מעודד התנהגויות מגוונות ואף סותרות. כך לצד תיאורן של נשים הממלאות את תפקידיהן במסגרת המשפחה, הרי שהספר גם מעלה על נס נשים השולחות יד בנפשן או מטילות בעצמן מום כדי לשמור על תומתן. במקביל, הוא גם מתעד נשים נועזות וחדות לשון המשיבות לדרך הישר שליטים, בעלים ובנים סוררים.

אף על פי שהמטרה הגלויה של הטקסט הייתה להגדיר את העקרונות של נשיות נורמטיבית, הרי שהוא גם הדגיש נושאים פוליטיים וחברתיים רחבים הרבה יותר. במאות שלאחר מכן, הטקסט של ליוּ התרחב, הוספו לו הערות ופירושים והוא שימש כספר הדרכה לנשים.

יש הטוענים, כי כתיבת הספר מסמנת את הניסיון הגברי לשלוט בנשים שצברו כוח באותה תקופה, זאת לאחר שמאמצים פוליטיים להכפיפן נכשלו. בשל כך חובר הספר שנועד להזהיר את הקיסר מפני השפעתן המזיקה של פילגשות על הפוליטיקה הקיסרית.