מדאליין לרוטרדאם ב-33 יום

כלי התקשורת בסין דיווחו שספינת מסחר סינית יצאה ב-8 באוגוסט להפלגה המסחרית הראשונה מסין לאירופה דרך נתיב הים הצפוני, במהלך שעשוי לעורר מהפכה בסחר העולמי.

הצ'יינה דיילי דיווח שה"יונג-שנג", ספינת תובלה בת 19 אלף טון של ציוד כבד ופלדה המופעלת על ידי חברת הספנות הסינית Cosco, הפליגה מנמל דאליין הצפון-מזרחי לעבר מיצר ברינג. היא תפליג לאורך קו החוף הצפוני של רוסיה, עד שתגיע למחוז חפצה בנמל רוטרדאם ההולנדי אחרי 33 ימים, ב-11 בספטמבר.

^{תוואי הנתיב הארקטי. מקור: חדשות סינה}

נתיב הים הצפוני נפתח בשנים האחרונות בעקבות ההתחממות הגלובלית והמסת הקרחונים באיזור הקוטב. אמנם הנתיב פתוח לתנועה רק במשך ארבעה חודשים בשנה מסוף יולי, אך הוא קצר ב-15-12 יום מהנתיב המסורתי דרך תעלת סואץ, שאורך מעל חודש ימים בים. אורכו של הנתיב הוא 5,400, קיצור של לא פחות מ-7,000 ק"מ לעומת הנתיב הנוכחי דרך סואץ. חברת קוסקו, המובילה הימית הגדולה ביותר בסין, ציינה שהשימוש בנתיב עתיד לחסוך לחברות ספנות ויצואנים סינים מיליונים בהוצאות תפעוליות ודלק.

46 ספינות השתמשו במעבר הצפוני בשנת 2012, התפתחות ענקית לעומת ארבע הספינות שהשתמשו בו ב-2010. אולם גם התנועה הזו היא זניחה ביותר לעומת התנועה בנתיבי הים המסורתיים – בתעלת סואץ עוברות 19 אלף ספינות מדי שנה.

נכון להיום, כ-90% מסחר החוץ של סין מתבצע דרך הים. באמצעות השימוש בנתיב זה, ממשלת סין מקווה להביא לעלייה בסחר הימי, וכן להפריח מחדש את כלכלת צפון מזרח סין, שכלכלתו מקרטעת בעשורים האחרונים. לפי הערכות קודמות, סין תנסה להסיט 15% מהסחר הימי לנתיב הארקטי עד שנת 2020. האיחוד האירופי הוא יעד הייצוא הגדול ביותר של סין כעת – בשנה שעברה סין ייצאה אליו סחורות בסכום כולל של 290 מיליארד יורו.

^{נמל דאליין, צפון מזרח סין - רוחות (קרות) של שינוי}

מזה זמן מה מנסה סין להשיג דריסת רגל בחוג הארקטי, שכנראה מאכלס עתודות אדירות מימדים של גז טבעי ונפט. לפני חודשיים וחצי סין זכתה למעמד של משקיפה קבועה במועצה הארקטית, גוף בינלאומי שמושיב יחדיו את המדינות החולקות גבול עם הקוטב הצפוני (ארה"ב, רוסיה, קנדה והסקנדינביות). חודשיים לפני כן היא חתמה על הסכם סחר חופשי עם איסלנד, הסכם ראשון מסוגו בין סין למדינה אירופית. במסגרת ההסכם הציעה סין להקים נמל באיסלנד, שישמש את הספינות הבאות מנתיב הים הצפוני.

"פתיחת הנתיב מעידה שסין משתתפת יותר ויותר בענייני האוקיינוס הצפוני", אמר ג'אנג יונג-פנג, חוקר במכון שנחאי לחקר תובלה בינ"ל.

אך האם יש סיבה כלכלית לשימוש הנתיב הזה? "בטווח הקרוב, הערך הכלכלי של נתיב הים הצפוני הוא לא גדול", אומר ג'אנג יונג-פנג. "יש רק פרק זמן קצר בכל שנה שבו אפשר להשתמש בנתיב, ואין תשתית מספקת של נמלים לאורכו. כמו כן, סין מנסה להגדיל את הייצוא לדרום מזרח אסיה ואפריקה, ולכן סחורה רבה יותר עשויה למצוא את דרכה דרומה, הרחק מהחוג הארקטי", דברי ג'אנג.

עם זאת בסין עדיין מאמינים שנתיב הים הצפוני הוא הכרחי וחיובי. "זה ישנה את פני השוק העולמי של תובלה ימית", ציין צ'י שאו-בין, מרצה מאוניברסיטת דאליין ללימודי ים. "זה הולך לקצר משמעותית את המרחק בין השווקים של סין, אירופה וצפון אמריקה".