המפעלים משוועים לידיים עובדות

על אף השיפור בתנאי ההעסקה ובמשכורות, מורגש בשנים האחרונות מחסור חמור בכוח האדם במפעלים בעיר גואנג-ג'ואו שבדרום סין. עם זאת, וונג זנג-סונג שסיים לא מכבר שלוש שנות לימודים במכללה מקצועית איננו מתכוון לשים פעמיו אל אחד מהמפעלים. המשכורת במפעל גבוהה פי שלוש מזאת שבעבודה משרדית, אך הדבר אינו מרתיע את וואנג אשר תר מדי יום דווקא אחר עבודה משרדית. "מעודי לא שקלתי עבודה במפעל, מה הטעם בלעשות עבודה החוזרת על עצמה שוב ושוב?" הוא מפטיר.

להשקפה זאת שותפים מאות מיליוני סטודנטים אשר סיימו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה. הדבר מוביל לתופעה בלתי רגילה במדינה: מפעלים מחפשים נואשות אחר ידיים עובדות. סקר שנערך השנה מגלה, כי סיכויו של בוגר אוניברסיטה בן 20 להיות מובטל גדולים פי 4 מזה של בוגר בית ספר יסודי.

סוגיה זאת עוררה את תשומת ליבם של פקידים בממשל הסיני, הסבורים כי מדובר בחוסר איזון מבני. זה כמה עשרות שנים שהחינוך הסיני מטפח אלפי אלפים של כישרונות בתחום ההנדסה והטכנולוגיה. במקביל, סטודנטים רבים שסיימו את לימודיהם אינם תואמים את דרישות השוק וחולמים על מציאת משרה משרדית ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. מקצועות המסחר והכלכלה במוסדות השכלה רבים בסין הופכים לפופולאריים יותר ויותר, דבר המוביל להתמעטותם של הסטודנטים הבוחרים ללמוד הנדסה וכן לאובדן עניין בעבודה במפעלים.

בסין קיימת מסורת של אלפי שנים הבזה לעוסקים בעבודות פיזיות. עם זאת, ההתפתחות הכלכלית הסינית מספקת בעיקר משרות לעובדי הצווארון הכחול. תעשיות הייצור, הכרייה והבניין תופסות נתח של יותר מ-47% מכלל כלכלת סין, נתון הגבוה פי שתיים מזה שבארה"ב. בנוסף, בעוד שמספר הסטודנטים שסיימו את לימודיהם הוא פי 11 לעומת המצב שהיה קיים לפני 13 שנים, קצב גידולן של משרות הצווארון הלבן עודנו איטי. אנשים צעירים דוגמת וואנג, החסרים עבודה קבועה, הם איום על היציבות ארוכת הטווח של החברה הסינית.

מדיניות הילד האחד גורמת לכך שרוב בוגרי האוניברסיטאות נצרכים להיות סמוכים על שולחן הוריהם המכלכלים אותם. "ההורים, הסבים והסבתות נותנים להם כסף", אומר אחראי באחד ממפעלי הרהיטים. "היום אפשר לשבת בבית ולקבל אלפיים יואן, איזו סיבה יש לאותו אדם לצאת לעבודה כדי להרוויח 2,500 יואן בחודש?" נראה, אם כן, כי מדיניות הילד האחד והחינוך האוניברסיטאי החלו להשפיע על תחום מהותי בקרב כוח העבודה במדינה.

^{מבוסס על כתבה שפורסמה ב"ניו-יורק טיימס".}